☰

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

קוהלת פרק ד

א ושבתי אני, ואראה את־כל־העשוקים, אשר נעשים, תחת השמש; והנה דמעת העשוקים, ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם.  ב ושבח אני את־המתים, שכבר מתו--מן־החיים, אשר המה חיים עדנה.  ג וטוב, משניהם--את אשר־עדן, לא היה:  אשר לא־ראה את־המעשה הרע, אשר נעשה תחת השמש.  ד וראיתי אני את־כל־עמל, ואת כל־כשרון המעשה--כי היא קנאת־איש, מריעהו; גם־זה הבל, ורעות רוח.  ה הכסיל חובק את־ידיו, ואוכל את־בשרו.  ו טוב, מלוא כף נחת--ממלוא חופניים עמל, ורעות רוח.  ז ושבתי אני ואראה הבל, תחת השמש.  ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין־לו, ואין קץ לכל־עמלו--גם־עינו, לא־תשבע עושר; ולמי אני עמל, ומחסר את־נפשי מטובה--גם־זה הבל ועניין רע, הוא.  ט טובים השניים, מן־האחד:  אשר יש־להם שכר טוב, בעמלם.  י כי אם־ייפולו, האחד יקים את־חברו; ואילו, האחד שייפול, ואין שני, להקימו.  יא גם אם־ישכבו שניים, וחם להם; ולאחד, איך ייחם.  יב ואם־יתקפו, האחד--השניים, יעמדו נגדו; והחוט, המשולש, לא במהרה, יינתק.  יג טוב ילד מסכן, וחכם--ממלך זקן וכסיל, אשר לא־ידע להיזהר עוד.  יד כי־מבית הסורים, יצא למלוך:  כי גם במלכותו, נולד רש.  טו ראיתי, את־כל־החיים, המהלכים, תחת השמש--עם הילד השני, אשר יעמוד תחתיו.  טז אין־קץ לכל־העם, לכול אשר־היה לפניהם--גם האחרונים, לא ישמחו־בו:  כי־גם־זה הבל, ורעיון רוח.  יז שמור רגלך, כאשר תלך אל־בית האלוהים, וקרוב לשמוע, מתת הכסילים זבח:  כי־אינם יודעים, לעשות רע.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - קוהלת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב