תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א ושבתי אני, ואראה את-כל-העשוקים, אשר נעשים, תחת השמש; והנה דמעת העשוקים, ואין להם מנחם, ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם. ב ושבח אני את-המתים, שכבר מתו--מן-החיים, אשר המה חיים עדנה. ג וטוב, משניהם--את אשר-עדן, לא היה: אשר לא-ראה את-המעשה הרע, אשר נעשה תחת השמש. ד וראיתי אני את-כל-עמל, ואת כל-כשרון המעשה--כי היא קנאת-איש, מריעהו; גם-זה הבל, ורעות רוח. ה הכסיל חובק את-ידיו, ואוכל את-בשרו. ו טוב, מלוא כף נחת--ממלוא חופניים עמל, ורעות רוח. ז ושבתי אני ואראה הבל, תחת השמש. ח יש אחד ואין שני גם בן ואח אין-לו, ואין קץ לכל-עמלו--גם-עינו, לא-תשבע עושר; ולמי אני עמל, ומחסר את-נפשי מטובה--גם-זה הבל ועניין רע, הוא. ט טובים השניים, מן-האחד: אשר יש-להם שכר טוב, בעמלם. י כי אם-ייפולו, האחד יקים את-חברו; ואילו, האחד שייפול, ואין שני, להקימו. יא גם אם-ישכבו שניים, וחם להם; ולאחד, איך ייחם. יב ואם-יתקפו, האחד--השניים, יעמדו נגדו; והחוט, המשולש, לא במהרה, יינתק. יג טוב ילד מסכן, וחכם--ממלך זקן וכסיל, אשר לא-ידע להיזהר עוד. יד כי-מבית הסורים, יצא למלוך: כי גם במלכותו, נולד רש. טו ראיתי, את-כל-החיים, המהלכים, תחת השמש--עם הילד השני, אשר יעמוד תחתיו. טז אין-קץ לכל-העם, לכול אשר-היה לפניהם--גם האחרונים, לא ישמחו-בו: כי-גם-זה הבל, ורעיון רוח. יז שמור רגלך, כאשר תלך אל-בית האלוהים, וקרוב לשמוע, מתת הכסילים זבח: כי-אינם יודעים, לעשות רע.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
קוהלת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב