תנ"ך - קוהלת - הכול פרק ו  
האזנה לפרק זה

קוהלת פרק ו

א יֵשׁ רָעָה, אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְרַבָּה הִיא, עַל־הָאָדָם.  ב אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן־לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּה, וְלֹא־יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ--כִּי אִישׁ נָכְרִי, יֹאכְלֶנּוּ:  זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע, הוּא.  ג אִם־יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי־שָׁנָיו, וְנַפְשׁוֹ לֹא־תִשְׂבַּע מִן־הַטּוֹבָה, וְגַם־קְבוּרָה, לֹא־הָיְתָה לּוֹ--אָמַרְתִּי, טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל.  ד כִּי־בַהֶבֶל בָּא, וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ; וּבַחֹשֶׁךְ, שְׁמוֹ יְכֻסֶּה.  ה גַּם־שֶׁמֶשׁ לֹא־רָאָה, וְלֹא יָדָע; נַחַת לָזֶה, מִזֶּה.  ו וְאִלּוּ חָיָה, אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם, וְטוֹבָה, לֹא רָאָה--הֲלֹא אֶל־מָקוֹם אֶחָד, הַכֹּל הוֹלֵךְ.  ז כָּל־עֲמַל הָאָדָם, לְפִיהוּ; וְגַם־הַנֶּפֶשׁ, לֹא תִמָּלֵא.  ח כִּי מַה־יּוֹתֵר לֶחָכָם, מִן־הַכְּסִיל; מַה־לֶּעָנִי יוֹדֵעַ, לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים.  ט טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם, מֵהֲלָךְ־נָפֶשׁ; גַּם־זֶה הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.  י מַה־שֶּׁהָיָה, כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, וְנוֹדָע, אֲשֶׁר־הוּא אָדָם; וְלֹא־יוּכַל לָדִין, עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ.  יא כִּי יֵשׁ־דְּבָרִים הַרְבֵּה, מַרְבִּים הָבֶל; מַה־יֹּתֵר, לָאָדָם.  יב כִּי מִי־יוֹדֵעַ מַה־טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים, מִסְפַּר יְמֵי־חַיֵּי הֶבְלוֹ--וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל:  אֲשֶׁר מִי־יַגִּיד לָאָדָם, מַה־יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

תנ"ך - קוהלת - הכול פרק ו