תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א ואשוב, ואשא עיניי ואראה, והנה ארבע מרכבות יוצאות, מבין שני ההרים; וההרים, הרי נחושת. ב במרכבה הראשונה, סוסים אדומים; ובמרכבה השנית, סוסים שחורים. ג ובמרכבה השלישית, סוסים לבנים; ובמרכבה, הרביעית, סוסים ברודים, אמוצים. ד ואען, ואומר, אל־המלאך, הדובר בי: מה־אלה, אדוני. ה ויען המלאך, ויאמר אליי: אלה, ארבע רוחות השמיים, יוצאות, מהתייצב על־אדון כל־הארץ. ו אשר־בה הסוסים השחורים, יוצאים אל־ארץ צפון, והלבנים, יצאו אל־אחריהם; והברודים--יצאו, אל־ארץ התימן. ז והאמוצים יצאו, ויבקשו ללכת להתהלך בארץ, ויאמר, לכו התהלכו בארץ; ותתהלכנה, בארץ. ח ויזעק אותי, וידבר אליי לאמור: ראה, היוצאים אל־ארץ צפון--הניחו את־רוחי, בארץ צפון. {ס}
ט ויהי דבר־יהוה, אליי לאמור. י לקוח, מאת הגולה, מחלדיי, ומאת טובייה ומאת ידעיה; ובאת אתה, ביום ההוא, ובאת בית יאשייה בן־צפניה, אשר־באו מבבל. יא ולקחת כסף־וזהב, ועשית עטרות; ושמת, בראש יהושוע בן־יהוצדק--הכוהן הגדול. יב ואמרת אליו לאמור, כה אמר יהוה צבאות לאמור: הנה־איש צמח שמו, ומתחתיו יצמח, ובנה, את־היכל יהוה. יג והוא יבנה את־היכל יהוה, והוא־יישא הוד, וישב ומשל, על־כיסאו; והיה כוהן, על־כיסאו, ועצת שלום, תהיה בין שניהם. יד והעטרות, תהיה לחלם ולטובייה ולידעיה, ולחן, בן־צפניה--לזיכרון, בהיכל יהוה. טו ורחוקים יבואו, ובנו בהיכל יהוה, וידעתם, כי־יהוה צבאות שלחני אליכם; והיה אם־שמוע תשמעון, בקול יהוה אלוהיכם. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד