תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א ואשוב, ואשא עיניי ואראה; והנה, מגילה עפה. ב ויאמר אליי, מה אתה רואה; ואומר, אני רואה מגילה עפה--אורכה עשרים באמה, ורוחבה עשר באמה. ג ויאמר אליי--זאת האלה, היוצאת על־פני כל־הארץ: כי כל־הגונב, מזה כמוה ניקה, וכל־הנשבע, מזה כמוה ניקה. ד הוצאתיה, נאום יהוה צבאות, ובאה אל־בית הגנב, ואל־בית הנשבע בשמי לשקר; ולנה בתוך ביתו, וכילתו ואת־עציו ואת־אבניו. ה וייצא, המלאך הדובר בי; ויאמר אליי--שא נא עיניך וראה, מה היוצאת הזאת. ו ואומר, מה־היא; ויאמר, זאת האיפה היוצאת, ויאמר, זאת עינם בכל־הארץ. ז והנה כיכר עופרת, נישאת; וזאת אישה אחת, יושבת בתוך האיפה. ח ויאמר זאת הרשעה, וישלך אותה אל־תוך האיפה; וישלך את־אבן העופרת, אל־פיה. {ס}
ט ואשא עיניי וארא, והנה שתיים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם, ולהנה כנפיים, ככנפי החסידה; ותישאנה, את־האיפה, בין הארץ, ובין השמיים. י ואומר, אל־המלאך הדובר בי: אנה המה מוליכות, את־האיפה. יא ויאמר אליי, לבנות־לה בית בארץ שנער; והוכן והוניחה שם, על־מכונתה. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד