זכריה פרק יג

א ביום ההוא, יהיה מקור נפתח, לבית דויד, וליושבי ירושלים--לחטאת, ולנידה. ב והיה ביום ההוא נאום יהוה צבאות, אכרית את־שמות העצבים מן־הארץ, ולא ייזכרו, עוד; וגם את־הנביאים ואת־רוח הטומאה, אעביר מן־הארץ. ג והיה, כי־יינבא איש עוד, ואמרו אליו אביו ואימו יולדיו לא תחיה, כי שקר דיברת בשם יהוה; ודקרוהו אביהו ואימו יולדיו, בהינבאו. ד והיה ביום ההוא, יבושו הנביאים איש מחזיונו--בהינבאותו; ולא ילבשו אדרת שיער, למען כחש. ה ואמר, לא נביא אנוכי: איש־עובד אדמה אנוכי, כי אדם הקנני מנעוריי. ו ואמר אליו, מה המכות האלה בין ידיך; ואמר, אשר הוכיתי בית מאהביי. {פ}

ז חרב, עורי על־רועי ועל־גבר עמיתי--נאום, יהוה צבאות; הך את־הרועה ותפוצינה הצאן, והשיבותי ידי על־הצוערים. ח והיה בכל־הארץ, נאום־יהוה, פי־שניים בה, ייכרתו יגוועו; והשלישית, ייוותר בה. ט והבאתי את־השלישית, באש, וצרפתים כצרוף את־הכסף, ובחנתים כבחון את־הזהב; הוא יקרא בשמי, ואני אענה אותו--אמרתי עמי הוא, והוא יאמר יהוה אלוהיי. {פ}

תנ"ך מנוקד

תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד