תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א ביום ההוא, יהיה מקור נפתח, לבית דויד, וליושבי ירושלים--לחטאת, ולנידה. ב והיה ביום ההוא נאום יהוה צבאות, אכרית את-שמות העצבים מן-הארץ, ולא ייזכרו, עוד; וגם את-הנביאים ואת-רוח הטומאה, אעביר מן-הארץ. ג והיה, כי-יינבא איש עוד, ואמרו אליו אביו ואימו יולדיו לא תחיה, כי שקר דיברת בשם יהוה; ודקרוהו אביהו ואימו יולדיו, בהינבאו. ד והיה ביום ההוא, יבושו הנביאים איש מחזיונו--בהינבאותו; ולא ילבשו אדרת שיער, למען כחש. ה ואמר, לא נביא אנוכי: איש-עובד אדמה אנוכי, כי אדם הקנני מנעוריי. ו ואמר אליו, מה המכות האלה בין ידיך; ואמר, אשר הוכיתי בית מאהביי. {פ}
ז חרב, עורי על-רועי ועל-גבר עמיתי--נאום, יהוה צבאות; הך את-הרועה ותפוצינה הצאן, והשיבותי ידי על-הצוערים. ח והיה בכל-הארץ, נאום-יהוה, פי-שניים בה, ייכרתו יגוועו; והשלישית, ייוותר בה. ט והבאתי את-השלישית, באש, וצרפתים כצרוף את-הכסף, ובחנתים כבחון את-הזהב; הוא יקרא בשמי, ואני אענה אותו--אמרתי עמי הוא, והוא יאמר יהוה אלוהיי. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
יש לך שאלה או הערה?