תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א ויהי דבר-יהוה צבאות, לאמור. ב כה אמר יהוה צבאות, קינאתי לציון קנאה גדולה; וחמה גדולה, קינאתי לה. ג כה, אמר יהוה, שבתי אל-ציון, ושכנתי בתוך ירושלים; ונקראה ירושלים עיר האמת, והר-יהוה צבאות הר הקודש. {ס}
ד כה אמר, יהוה צבאות, עוד יישבו זקנים וזקנות, ברחובות ירושלים; ואיש משענתו בידו, מרוב ימים. ה ורחובות העיר יימלאו, ילדים וילדות, משחקים, ברחובותיה. {ס}
ו כה אמר, יהוה צבאות, כי ייפלא בעיני שארית העם הזה, בימים ההם--גם-בעיניי, ייפלא, נאום, יהוה צבאות. {פ}
ז כה אמר יהוה צבאות, הנני מושיע את-עמי מארץ מזרח, ומארץ, מבוא השמש. ח והבאתי אותם, ושכנו בתוך ירושלים; והיו-לי לעם, ואני אהיה להם לאלוהים--באמת, ובצדקה. {ס}
ט כה-אמר, יהוה צבאות, תחזקנה ידיכם, השומעים בימים האלה את הדברים האלה--מפי, הנביאים, אשר ביום יוסד בית-יהוה צבאות ההיכל, להיבנות. י כי, לפני הימים ההם, שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה; וליוצא ולבא אין-שלום מן-הצר, ואשלח את-כל-האדם איש בריעהו. יא ועתה, לא כימים הראשונים אני, לשארית, העם הזה--נאום, יהוה צבאות. יב כי-זרע השלום, הגפן תיתן פרייה והארץ תיתן את-יבולה, והשמיים, ייתנו טלם; והנחלתי, את-שארית העם הזה--את-כל-אלה. יג והיה כאשר הייתם קללה בגויים, בית יהודה ובית ישראל--כן אושיע אתכם, והייתם ברכה: אל-תיראו, תחזקנה ידיכם. {ס}
יד כי כה אמר, יהוה צבאות, כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבותיכם אותי, אמר יהוה צבאות; ולא, ניחמתי. טו כן שבתי זממתי בימים האלה, להיטיב את-ירושלים ואת-בית יהודה: אל-תיראו. טז אלה הדברים, אשר תעשו: דברו אמת, איש את-ריעהו--אמת ומשפט שלום, שפטו בשעריכם. יז ואיש את-רעת ריעהו, אל-תחשבו בלבבכם, ושבועת שקר, אל-תאהבו: כי את-כל-אלה אשר שנאתי, נאום-יהוה. {ס}
יח ויהי דבר-יהוה צבאות, אליי לאמור. יט כה-אמר יהוה צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו. {פ}
כ כה אמר, יהוה צבאות: עוד אשר יבואו עמים, ויושבי ערים רבות. כא והלכו יושבי אחת אל-אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את-פני יהוה, ולבקש, את-יהוה צבאות; אלכה, גם-אני. כב ובאו עמים רבים וגויים עצומים, לבקש את-יהוה צבאות בירושלים, ולחלות, את-פני יהוה. {ס}
כג כה-אמר, יהוה צבאות, בימים ההמה, אשר יחזיקו עשרה אנשים מכול לשונות הגויים; והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור, נלכה עימכם--כי שמענו, אלוהים עימכם. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד