תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

זכריה פרק ח

א ויהי דבר־יהוה צבאות, לאמור.  ב כה אמר יהוה צבאות, קינאתי לציון קנאה גדולה; וחמה גדולה, קינאתי לה.  ג כה, אמר יהוה, שבתי אל־ציון, ושכנתי בתוך ירושלים; ונקראה ירושלים עיר האמת, והר־יהוה צבאות הר הקודש.  {ס}

ד כה אמר, יהוה צבאות, עוד יישבו זקנים וזקנות, ברחובות ירושלים; ואיש משענתו בידו, מרוב ימים.  ה ורחובות העיר יימלאו, ילדים וילדות, משחקים, ברחובותיה.  {ס}

ו כה אמר, יהוה צבאות, כי ייפלא בעיני שארית העם הזה, בימים ההם--גם־בעיניי, ייפלא, נאום, יהוה צבאות.  {פ}

ז כה אמר יהוה צבאות, הנני מושיע את־עמי מארץ מזרח, ומארץ, מבוא השמש.  ח והבאתי אותם, ושכנו בתוך ירושלים; והיו־לי לעם, ואני אהיה להם לאלוהים--באמת, ובצדקה.  {ס}

ט כה־אמר, יהוה צבאות, תחזקנה ידיכם, השומעים בימים האלה את הדברים האלה--מפי, הנביאים, אשר ביום יוסד בית־יהוה צבאות ההיכל, להיבנות.  י כי, לפני הימים ההם, שכר האדם לא נהיה, ושכר הבהמה איננה; וליוצא ולבא אין־שלום מן־הצר, ואשלח את־כל־האדם איש בריעהו.  יא ועתה, לא כימים הראשונים אני, לשארית, העם הזה--נאום, יהוה צבאות.  יב כי־זרע השלום, הגפן תיתן פרייה והארץ תיתן את־יבולה, והשמיים, ייתנו טלם; והנחלתי, את־שארית העם הזה--את־כל־אלה.  יג והיה כאשר הייתם קללה בגויים, בית יהודה ובית ישראל--כן אושיע אתכם, והייתם ברכה:  אל־תיראו, תחזקנה ידיכם.  {ס}

יד כי כה אמר, יהוה צבאות, כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבותיכם אותי, אמר יהוה צבאות; ולא, ניחמתי.  טו כן שבתי זממתי בימים האלה, להיטיב את־ירושלים ואת־בית יהודה:  אל־תיראו.  טז אלה הדברים, אשר תעשו:  דברו אמת, איש את־ריעהו--אמת ומשפט שלום, שפטו בשעריכם.  יז ואיש את־רעת ריעהו, אל־תחשבו בלבבכם, ושבועת שקר, אל־תאהבו:  כי את־כל־אלה אשר שנאתי, נאום־יהוה.  {ס}

יח ויהי דבר־יהוה צבאות, אליי לאמור.  יט כה־אמר יהוה צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים, טובים; והאמת והשלום, אהבו.  {פ}

כ כה אמר, יהוה צבאות:  עוד אשר יבואו עמים, ויושבי ערים רבות.  כא והלכו יושבי אחת אל־אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את־פני יהוה, ולבקש, את־יהוה צבאות; אלכה, גם־אני.  כב ובאו עמים רבים וגויים עצומים, לבקש את־יהוה צבאות בירושלים, ולחלות, את־פני יהוה.  {ס}

כג כה־אמר, יהוה צבאות, בימים ההמה, אשר יחזיקו עשרה אנשים מכול לשונות הגויים; והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור, נלכה עימכם--כי שמענו, אלוהים עימכם.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - זכריה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד