תנ"ך - זכריה - הכול פרק ו  
האזנה לפרק זה

זכריה פרק ו

א וָאָשֻׁב, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת, מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים; וְהֶהָרִים, הָרֵי נְחֹשֶׁת.  ב בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה, סוּסִים אֲדֻמִּים; וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית, סוּסִים שְׁחֹרִים.  ג וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית, סוּסִים לְבָנִים; וּבַמֶּרְכָּבָה, הָרְבִעִית, סוּסִים בְּרֻדִּים, אֲמֻצִּים.  ד וָאַעַן, וָאֹמַר, אֶל-הַמַּלְאָךְ, הַדֹּבֵר בִּי:  מָה-אֵלֶּה, אֲדֹנִי.  ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ, וַיֹּאמֶר אֵלָי:  אֵלֶּה, אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, יוֹצְאוֹת, מֵהִתְיַצֵּב עַל-אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ.  ו אֲשֶׁר-בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים, יֹצְאִים אֶל-אֶרֶץ צָפוֹן, וְהַלְּבָנִים, יָצְאוּ אֶל-אַחֲרֵיהֶם; וְהַבְּרֻדִּים--יָצְאוּ, אֶל-אֶרֶץ הַתֵּימָן.  ז וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ, וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וַיֹּאמֶר, לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ; וַתִּתְהַלַּכְנָה, בָּאָרֶץ.  ח וַיַּזְעֵק אֹתִי, וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר:  רְאֵה, הַיּוֹצְאִים אֶל-אֶרֶץ צָפוֹן--הֵנִיחוּ אֶת-רוּחִי, בְּאֶרֶץ צָפוֹן.  {ס}  ט וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  י לָקוֹחַ, מֵאֵת הַגּוֹלָה, מֵחֶלְדַּי, וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה; וּבָאתָ אַתָּה, בַּיּוֹם הַהוּא, וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן-צְפַנְיָה, אֲשֶׁר-בָּאוּ מִבָּבֶל.  יא וְלָקַחְתָּ כֶסֶף-וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ, בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-יְהוֹצָדָק--הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.  יב וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר:  הִנֵּה-אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ, וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח, וּבָנָה, אֶת-הֵיכַל יְהוָה.  יג וְהוּא יִבְנֶה אֶת-הֵיכַל יְהוָה, וְהוּא-יִשָּׂא הוֹד, וְיָשַׁב וּמָשַׁל, עַל-כִּסְאוֹ; וְהָיָה כֹהֵן, עַל-כִּסְאוֹ, וַעֲצַת שָׁלוֹם, תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם.  יד וְהָעֲטָרֹת, תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה, וּלְחֵן, בֶּן-צְפַנְיָה--לְזִכָּרוֹן, בְּהֵיכַל יְהוָה.  טו וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ, וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה, וִידַעְתֶּם, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְהָיָה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  {ס}

תנ"ך - זכריה - הכול פרק ו