תנ"ך - זכריה - הכול פרק ו  
האזנה לפרק זה

זכריה פרק ו

א וָאָשֻׁב, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת, מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים; וְהֶהָרִים, הָרֵי נְחֹשֶׁת.  ב בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה, סוּסִים אֲדֻמִּים; וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית, סוּסִים שְׁחֹרִים.  ג וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית, סוּסִים לְבָנִים; וּבַמֶּרְכָּבָה, הָרְבִעִית, סוּסִים בְּרֻדִּים, אֲמֻצִּים.  ד וָאַעַן, וָאֹמַר, אֶל־הַמַּלְאָךְ, הַדֹּבֵר בִּי:  מָה־אֵלֶּה, אֲדֹנִי.  ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ, וַיֹּאמֶר אֵלָי:  אֵלֶּה, אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, יוֹצְאוֹת, מֵהִתְיַצֵּב עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ.  ו אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים, יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן, וְהַלְּבָנִים, יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם; וְהַבְּרֻדִּים--יָצְאוּ, אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן.  ז וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ, וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וַיֹּאמֶר, לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ; וַתִּתְהַלַּכְנָה, בָּאָרֶץ.  ח וַיַּזְעֵק אֹתִי, וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר:  רְאֵה, הַיּוֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן--הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי, בְּאֶרֶץ צָפוֹן.  {ס}  ט וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  י לָקוֹחַ, מֵאֵת הַגּוֹלָה, מֵחֶלְדַּי, וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה; וּבָאתָ אַתָּה, בַּיּוֹם הַהוּא, וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה, אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל.  יא וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ, בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק--הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.  יב וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר:  הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ, וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח, וּבָנָה, אֶת־הֵיכַל יְהוָה.  יג וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה, וְהוּא־יִשָּׂא הוֹד, וְיָשַׁב וּמָשַׁל, עַל־כִּסְאוֹ; וְהָיָה כֹהֵן, עַל־כִּסְאוֹ, וַעֲצַת שָׁלוֹם, תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם.  יד וְהָעֲטָרֹת, תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה, וּלְחֵן, בֶּן־צְפַנְיָה--לְזִכָּרוֹן, בְּהֵיכַל יְהוָה.  טו וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ, וּבָנוּ בְּהֵיכַל יְהוָה, וִידַעְתֶּם, כִּי־יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְהָיָה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  {ס}

תנ"ך - זכריה - הכול פרק ו