תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א וישב, המלאך הדובר בי; ויעירני, כאיש אשר-ייעור משנתו. ב ויאמר אליי, מה אתה רואה; ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על-ראשה, ושבעה נרותיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות, לנרות אשר על-ראשה. ג ושניים זיתים, עליה: אחד מימין הגולה, ואחד על-שמאלה. ד ואען, ואומר, אל-המלאך הדובר בי, לאמור: מה-אלה, אדוני. ה ויען המלאך הדובר בי, ויאמר אליי, הלוא ידעת, מה-המה אלה; ואומר, לא אדוני. ו ויען ויאמר אליי, לאמור, זה דבר-יהוה, אל-זרובבל לאמור: לא בחיל, ולא בכוח--כי אם-ברוחי, אמר יהוה צבאות. ז מי-אתה הר-הגדול לפני זרובבל, למישור; והוציא, את-האבן הראשה--תשואות, חן חן לה. {פ}
ח ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור. ט ידי זרובבל, ייסדו הבית הזה--וידיו תבצענה; וידעת, כי-יהוה צבאות שלחני אליכם. י כי מי בז, ליום קטנות, ושמחו וראו את-האבן הבדיל ביד זרובבל, שבעה-אלה; עיני יהוה, המה משוטטים בכל-הארץ. יא ואען, ואומר אליו: מה-שני הזיתים האלה, על-ימין המנורה ועל-שמאלה. יב ואען שנית, ואומר אליו: מה-שתי שיבלי הזיתים, אשר ביד שני צנתרות הזהב, המריקים מעליהם, הזהב. יג ויאמר אליי לאמור, הלוא ידעת מה-אלה; ואומר, לא אדוני. יד ויאמר, אלה שני בני-היצהר, העומדים, על-אדון כל-הארץ.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
זכריה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
יש לך שאלה או הערה?