תנ"ך -
זכריה - הכול פרק ד
האזנה לפרק זה
א וַיָּשָׁב, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיְעִירֵנִי, כְּאִישׁ אֲשֶׁר־יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ.
ב וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ--שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.
ג וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ: אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ.
ד וָאַעַן, וָאֹמַר, אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, לֵאמֹר: מָה־אֵלֶּה, אֲדֹנִי.
ה וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲלוֹא יָדַעְתָּ, מָה־הֵמָּה אֵלֶּה; וָאֹמַר, לֹא אֲדֹנִי.
ו וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי, לֵאמֹר, זֶה דְּבַר־יְהוָה, אֶל־זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר: לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם־בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
ז מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ. {פ}
ח וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ט יְדֵי זְרֻבָּבֶל, יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה--וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה; וְיָדַעְתָּ, כִּי־יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
י כִּי מִי בַז, לְיוֹם קְטַנּוֹת, וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל, שִׁבְעָה־אֵלֶּה; עֵינֵי יְהוָה, הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל־הָאָרֶץ.
יא וָאַעַן, וָאֹמַר אֵלָיו: מַה־שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶּה, עַל־יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל־שְׂמֹאולָהּ.
יב וָאַעַן שֵׁנִית, וָאֹמַר אֵלָיו: מַה־שְׁתֵּי שִׁבְּלֵי הַזֵּיתִים, אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב, הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם, הַזָּהָב.
יג וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר, הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה־אֵלֶּה; וָאֹמַר, לֹא אֲדֹנִי.
יד וַיֹּאמֶר, אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר, הָעֹמְדִים, עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ.