משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק ל

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק ל

א הַמּוֹכֵר שֶׁמָּכַר קַרְקָע אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְזִכָּה בָּהֶן לַלּוֹקֵחַ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ--יַד הַלּוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם רָצָה לִקַּח, אֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא רָצָה, תַּחְזֹר לִבְעָלֶיהָ. לְפִיכָּךְ כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר, אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ; וּלְעוֹלָם הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר, וְאַפִלּוּ מָכַר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ.

ב וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁמָּכַר אוֹ קָנָה אוֹ נָתַן מַתָּנָה, אוֹ נִתְּנָה לוֹ--יַד הָאָדוֹן עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם רָצָה לְקַיַּם מַעֲשָׂיו, הֲרֵי אֵלּוּ קַיָּמִין וְקָנוּ; וְאִם לֹא רָצָה, בָּטְלוּ כָּל מַעֲשָׂיו. וּבִדְבָרִים בִּלְבָד הוּא שֶׁמְּקַיֵּם הָאָדוֹן אוֹ מְבַטֵּל, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ כְּלוּם.

ג וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה אוֹ נָתְנָה מַתָּנָה, בֵּין בְּנִכְסֵי בַּעְלָהּ, בֵּין בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁיֵּחַד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ, בֵּין בְּנִכְסֵי מְלוֹג, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת, בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין, וְכֵן אִם לָקְחָה אוֹ נִתַּן לָהּ מַתָּנָה--יַד הַבַּעַל עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה, לְקַיַּם; רָצָה, לְבַטַּל הַכֹּל.

ד אֲבָל הַבַּעַל שֶׁמָּכַר אוֹ שֶׁנָּתַן--בֵּין קַרְקָע שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ, אוֹ קַרְקָע שֶׁהִכְנִיס לָהּ שׁוּם מִשֶּׁלּוֹ, אוֹ קַרְקָע שֶׁיֵּחַד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד הָאִשָּׁה אַחַר כָּךְ שֶׁקִּיְּמָה מַעֲשָׂיו, הֲרֵי כָּל מַה שֶׁעָשָׂה בָּטֵל: מִפְּנֵי שְׁהִיא אוֹמֶרֶת, נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי.

ה [ד] מָכַר אוֹ נָתַן נִכְסֵי מְלוֹג, בֵּין מְקַרְקְעִין בֵּין מִטַּלְטְלִין--יַד הָאִשָּׁה עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצְתָה לְבַטַּל, מְבַטֶּלֶת; וְאִם קִיְּמָה מַעֲשָׂיו, קָנוּ הַלּוֹקְחִים.

ו [ה] בַּעַל שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין שֶׁלְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁנָּתַן לָהּ מִשֶּׁלּוֹ--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רַשָּׁאי, אִם עָבַר וּמָכַר אוֹ נָתַן--קָנוּ הַלָּקוֹחוֹת, וְאֵין הָאִשָּׁה יְכוּלָה לְהוֹצִיא מִיָּדָם. וְכֵן יֵשׁ לוֹ לַבַּעַל לִמְכֹּר כָּל נְכָסָיו, אַף עַל פִּי שְׁהֶן תַּחַת שִׁעְבּוּד הַכְּתֻבָּה; וְאִם תָּבוֹא לִטְרֹף, טוֹרֶפֶת, אֵלָא אִם כֵּן כָּתְבָה לַלּוֹקֵחַ תְּחִלָּה, וְקָנוּ מִיָּדָהּ.

ז [ו] הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה אוֹ נָתְנָה נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל לְבַעְלָהּ, לֹא קָנָה; וְיֵשׁ לָהּ לַחְזֹר וּלְהוֹצִיא מִיָּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִישׁוּת.

ח בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ אוֹ שֶׁלָּקְחוּ בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים, בֵּין בְּקַרְקָע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין, וְכֵן הָאַפְטְרוּפִין, בֵּין שֶׁמִּנּוּ אוֹתָם בֵּית דִּין בֵּין שֶׁמִּנָּה אוֹתָן אֲבִי יְתוֹמִים--מֶקָּחָן מֶקָּח, וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר. אֲבָל מַתָּנָתָם אֵינָהּ כְּלוּם, שְׁאֵין אָדָם נוֹתֵן דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלּוֹ.

ט [ז] הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן בַּשַּׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב--אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ, מַעֲשָׂיו קַיָּמִין. וְכֵן כָּל מִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ בַּשַּׁבָּת--הַקִּנְיָן קַיָּם, וְכוֹתְבִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת וְנוֹתְנִין.