משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק יד

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יד

א כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, וְאָמַר כָּךְ וְכָּךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר--אֵין לוֹ הוֹנָיָה: אַפִלּוּ אָמַר זֶה לָקַחְתִּי בְּסֶלַע וּבְעֶשֶׂר אֲנִי מוֹכֵר, מֻתָּר. אֲבָל בֵּית דִּין חַיָּבִין לִפְסֹק הַשְּׁעָרִים, וּלְהַעְמִיד שׁוֹטְרִין לְכָּךְ; וְלֹא יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה, אֵלָא שְׁתוּת בִּלְבָד יִפְסְקוּ לָהֶם בִּשְׂכָרָם, וְלֹא יִשְׂתַּכַּר הַמּוֹכֵר יָתֵר עַל שְׁתוּת.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. אֲבָל הָעִיקָרִין, כְּגוֹן הֶחָמָס וְהַקֹּשְׁטְ וְהַלְּבוֹנָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵין פּוֹסְקִין לָהֶם שַׁעַר, אֵלָא יִשְׂתַּכַּר הַמִּשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה. [ג] וְאֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בַּבֵּיצִים; אֵלָא הַתַּגָּר הָרִאשׁוֹן הוּא מוֹכְרָן בְּשָׂכָר, וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹכְרָן בַּקֶּרֶן בִּלְבָד.

ג [ד] אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ; אֵלָא זֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר וְזֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרוּ בְּזוֹל. וּבִמְקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה, מֻתָּר לְהִשְׂתַּכַּר בַּשֶּׁמֶן.

ד [ה] אֵין אוֹצְרִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל: שֶׁהֲרֵי מַגִּיעַ מִדָּבָר זֶה, צַעַר לְיִשְׂרָאֵל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּלּוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק; אֲבָל הַמַּכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ, מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת קַבּוֹ אוֹצָר.

ה [ו] מֻתָּר לֶאֱצֹר פֵּרוֹת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, עֶרֶב שְׁבִיעִית וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וּבִשְׁנֵי בַּצֹּרֶת--אַפִלּוּ קַב חַרּוּבִין לֹא יֶאֱצֹר, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים. וְכָל הַמַּפְקִיעַ שְׁעָרִים, אוֹ שֶׁאָצַר פֵּרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּמְקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זֶה כַּמַּלְוֶה בְּרִבִּית.

ו [ז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּפֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ. אֲבָל הַתְּבָלִין, כְּגוֹן כַּמּוֹן וּפַלְפְּלִין--מֻתָּר לֶאֱצֹר אוֹתָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיא אוֹתָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּשְׁאָר הָעִיקָרִין.

ז [ח] אֵין מוֹצִיאִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ וְלֹא לְסוּרְיָה, וְלֹא מֵרְשׁוּת מֶלֶךְ זֶה לִרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ח [ט] רַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לָקֹץ לָהֶם שַׁעַר לְכָל דָּבָר שֶׁיִּרְצוּ, וְאַפִלּוּ לַבָּשָׂר וְלַלֶּחֶם, וּלְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַתְּנָאי, יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָּךְ. [י] וְכֵן רַשָּׁאִין אַנְשֵׁי אֻמָּנִיּוֹת לִפְסֹק בֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד בַּיּוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ, וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה, וְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַתְּנָאי, יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָּךְ.

ט [יא] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְדִינָה שְׁאֵין בָּהּ חָכָם חָשׁוּב לְתַקַּן מַעֲשֵׂה הַמְּדִינָה וּלְהַצְלִיחַ דַּרְכֵי יוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ חָכָם חָשׁוּב, אֵין הַתְּנָאי שֶׁלָּהֶן מוֹעִיל כְּלוּם; וְאֵינָן יְכוּלִין לַעֲנֹשׁ וּלְהַפְסִיד עַל מִי שֶׁלֹּא קִבַּל מִן הַתְּנָאי, אֵלָא אִם כֵּן הִתְנָה עִמָּהֶם וְעָשׂוּ מִדַּעַת הֶחָכָם. וְכָל מִי שֶׁהִפְסִיד לְפִי הַתְּנָאי שְׁאֵינוּ מִדַּעַת הֶחָכָם, מְשַׁלֵּם.

י [יב] כְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ הוֹנָיָה בִּדְבָרִים--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ . . . אֲנִי ה'" (ויקרא כה,יז), זוֹ הוֹנָיַת דְּבָרִים. [יג] כֵּיצַד: הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וְאִם הָיָה בֶּן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ.

יא הָיָה גֵּר וּבָא לִלְמֹד תּוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת יָבוֹא וְיִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה. הָיוּ חֳלָאִים וְיִסּוּרִים בָּאִין עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת בָּנָיו--לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲבֵרָיו שֶׁלְּאִיּוֹב, "הֲלֹא יִרְאָתְךָ, כִּסְלָתֶךָ . . . זְכָר-נָא--מִי הוּא נָקִי אָבָד" (איוב ד,ו-ז).

יב [יד] הָיוּ חַמָּרִין מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה--לֹא יֹאמַר לָהֶם לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁמּוֹכֵר תְּבוּאָה, וְהוּא יוֹדֵעַ בּוֹ שְׁאֵינוּ מוֹכֵר תְּבוּאָה מֵעוֹלָם. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה שֶׁלִּדְבַר חָכְמָה--לֹא יֹאמַר לְמִי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה מַה תָּשִׁיב בְּדָבָר זֶה, אוֹ מַה דַּעְתָּךְ בְּדָבָר זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים.

יג [טו] כָּל הַמּוֹנֶה אֶת הַגֵּר, בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּדְבָרִים--עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין: שֶׁנֶּאֱמָר "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה" (שמות כב,כ), זוֹ הוֹנָיַת דְּבָרִים; "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שם), זוֹ הוֹנָיַת מָמוֹן. הַא לָמַדְתָּ שֶׁהַמּוֹנֶה אֶת הַגֵּר, עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין--מִשּׁוֹם "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה,יז), וּמִשּׁוֹם "אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו" (ויקרא כה,יד), וּמִשּׁוֹם "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה".

יד [טז] וְכֵן אִם לְחָצוֹ וְהוֹנָהוּ בְּמָמוֹן, עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה--מִשּׁוֹם "אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו" (ויקרא כה,יד), וּמִשּׁוֹם "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה,יז), וּמִשּׁוֹם "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב,כ).

טו [יז] וּמִפְּנֵי מַה עוֹבֵר בַּגֵּר עַל לָאו שֶׁלְּהוֹנָיַת דְּבָרִים, אַף בְּהוֹנָיַת מָמוֹן, וְעַל לָאו שֶׁלְּהוֹנָיַת מָמוֹן, אַף בְּהוֹנָיַת דְּבָרִים--מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת שְׁנֵיהֶם בְּלָשׁוֹן הוֹנָיָה סְתָם, וְכָפַל הַלָּאוִין בַּגֵּר בִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים בַּפֵּרוּשׁ: לֹא תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחַץ.

טז [יח] גְּדוֹלָה הוֹנָיַת דְּבָרִים מֵהוֹנָיַת מָמוֹן--שֶׁזּוֹ נִתְּנָה לְהִשָּׁבוֹן, וְזוֹ לֹא נִתְּנָה לְהִשָּׁבוֹן, וְזֶה בִּמְמוֹנוֹ, וְזֶה בְּגוּפוֹ; וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּהוֹנָיַת דְּבָרִים "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא כה,יז), לְפִי שֶׁהַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב. הַא כָּל דָּבָר שְׁהוּא מָסוּר לַלֵּב, נֶאֱמָר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (שם; וגם ויקרא יט,יד; ויקרא יט,לב; ויקרא כה,לו; ויקרא כה,מג). וְכָל הַצּוֹעֵק מֵהוֹנָיַת דְּבָרִים--נַעֲנֶה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי אֲנִי ה'" (ויקרא כה,יז).