משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק יח

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יח

א אָסוּר לְרַמּוֹת אֶת בְּנֵי אָדָם בְּמֶקָּח וּמִמְכָּר, אוֹ לִגְנֹב אֶת דַּעְתָּם; וְאֶחָד גּוֹיִים וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל, בְּדָבָר זֶה. הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּמִמְכָּרוֹ מוּם, יוֹדִיעוֹ לַלּוֹקֵחַ. וְאַפִלּוּ לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת בִּדְבָרִים, אָסוּר.

ב אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם, וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה, וְלֹא אֶת הַכֵּלִים הַיְּשָׁנִים כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ כַּחֲדָשִׁים. אֲבָל מְפַרְכֵּס הַחֲדָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּף וִיגַהַץ וִייַפֶּה כָּל צָרְכּוֹ.

ג אֵין מְשַׁרְבְּטִין אֶת הָאָדָם בְּמַיִם שֶׁלְּחִזְרִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּח וְיֵרָאוּ פָּנָיו שְׁמֵנִים, וְלֹא צוֹבְעִין אֶת הַפָּנִים בְּסָרָק וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְלֹא נוֹפְחִין אֶת הַקְּרָבַיִם, וְלֹא שׁוֹרִין אֶת הַבָּשָׂר בַּמַּיִם; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְאֵין מוֹכְרִין בְּשַׂר נְבֵלָה לַגּוֹי בִּכְלַל בְּשַׂר שְׁחוּטָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַנְּבֵלָה אֶצְלוֹ כַּשְּׁחוּטָה.

ד מֻתָּר לָבֹר אֶת הַגָּרִיסִין, אֲבָל לֹא עַל פִּי הַמְּגוּרָה, שְׁאֵינוּ אֵלָא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן, וְיִדָּמֶה שֶׁהַכֹּל בָּרוּר. וּמֻתָּר לַחֶנְוָנִי לְחַלַּק קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לַתִּינוֹקוֹת וְלַשְּׁפָחוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ; וּפוֹחֵת מִשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַקִּיפִין מִמֶּנּוּ, וְאֵין בְּנֵי הַשּׁוּק יְכוּלִין לְעַכַּב עָלָיו, וְאֵין בְּזֶה גְּנֵבַת דַּעַת.

ה אֵין מְעָרְבִין פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת, אַפִלּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יְשָׁנִים בַּחֲדָשִׁים: וְאַפִלּוּ הַיְּשָׁנִים בְּיֹקֶר וְהַחֲדָשִׁים בְּזוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהַלּוֹקֵחַ רוֹצֶה לְיַשְּׁנָן.

ו בַּיַּיִן הִתִּירוּ לְעָרַב קָשֶׁה בְּרַךְ בֵּין הַגִּתּוֹת בִּלְבָד, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. וְאִם הָיָה טַעְמוֹ נִכָּר, מֻתָּר לְעָרַב בְּכָל מָקוֹם: שֶׁכָּל דָּבָר הַנִּכָּר טַעְמוֹ, הַלּוֹקֵחַ מַרְגִּישׁ בּוֹ; וּלְפִיכָּךְ מֻתָּר לְעָרַב אוֹתוֹ.

ז [ו] אֵין מְעָרְבִין מַיִם בְּיַיִן. וּמִי שֶׁנִּתְעָרַב לוֹ מַיִם בְּיֵינוֹ--לֹא יִמְכְּרֶנּוּ בְּחָנוּת, אֵלָא אִם כֵּן מוֹדִיעוֹ; וְלֹא לַתַּגָּר אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ, שֶׁמֶּא יְרַמֶּה בּוֹ אֲחֵרִים. וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַטִּיל מַיִם בַּיַּיִן, יַטִּיל: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַגִּתּוֹת.

ח [ז] הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיטָס אֶחָד; מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת: וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יִתְכַּוַּן לְעָרַב.

ט [ח] אָסוּר לְעָרַב שְׁמָרִים בֵּין בְּיַיִן בֵּין בְּשֶׁמֶן, וְאַפִלּוּ כָּל שְׁהוּא; וְאַפִלּוּ שְׁמָרִים שֶׁלְּאֶמֶשׁ בִּשְׁמָרִים שֶׁלְּיוֹם, אָסוּר. אֲבָל אִם עִרָּה הַיַּיִן מִכְּלִי לִכְלִי, נוֹתֵן שְׁמָרָיו לְתוֹכוֹ.

י [ט] הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוּ מְקַבֵּל שְׁמָרִים. מָכַר לוֹ שֶׁמֶן סְתָם, מְקַבֵּל לוֹג וּמֶחְצָה שְׁמָרִים לְכָל מֵאָה לוֹג; וּמְקַבֵּל בִּשְׁאָר שְׁמָרִים שֶׁמֶן עָכוּר הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁמֶן, יָתֵר עַל הַשְּׁמָרִים הַיְּדוּעִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. [י] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנָּתַן לוֹ הַמָּעוֹת בְּתִשְׁרִי שֶׁהַשֶּׁמֶן עָכוּר, וְלָקַח הַשֶּׁמֶן בְּנִיסָן בְּמִדַּת תִּשְׁרִי, שְׁהִיא גְּדוֹלָה מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן הַקּוֹפֶה לְמַעְלָה. אֲבָל אִם לָקַח בְּמִדַּת נִיסָן, שְׁהִיא קְטַנָּה מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר צָלַל הַשֶּׁמֶן--אֵינוּ מְקַבֵּל אֵלָא הַשְּׁמָרִים בִּלְבָד.

יא הַמּוֹכֵר חִטִּים לַחֲבֵרוֹ, מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע קִיטוֹנוֹת לְכָל סְאָה. שְׂעוֹרִים, מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע נִשּׁוֹבוֹת לְכָל סְאָה. עֲדָשִׁים, מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע עַפְרוּרִית לִסְאָה. תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מַתְלִיעוֹת לְכָל מֵאָה. מָכַר לוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת, מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע טִנּוֹפוֹת לְכָל סְאָה.

יב נִמְצָא בָּהֶן יָתֵר עַל הַשֵּׁעוּרִין הָאֵלּוּ כָּל שְׁהוּא--יְנַפֶּה אֶת הַכֹּל, וְיִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת מְנֻפִּין וּבְרוּרִין שְׁאֵין בָּהֶן כְּלוּם. [יב] וְאֵין כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, אֵלָא בִּמְקוֹם שְׁאֵין לָהֶם מִנְהָג; אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִנְהָג, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

יג יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַפֵּרוֹת בְּרוּרִין וּמְנֻקִּין מִכָּל דָּבָר, וְשֶׁיִּהְיוּ הַיֵּינוֹת וְהַשְּׁמָנִים צְלוּלִין, וְלֹא יִמָּכְרוּ שְׁמָרִים כְּלָל. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ אַפִלּוּ הָיוּ בָּהֶן מֶחְצָה שְׁמָרִים, אוֹ שֶׁהָיָה בַּפֵּרוֹת מֶחְצָה עָפָר אוֹ תֶּבֶן אוֹ מִין אַחֵר, יִמָּכֵר כְּמוֹת שְׁהוּא.

יד לְפִיכָּךְ הַבּוֹרֵר צְרוֹר מִתּוֹךְ גָּרְנוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי חִטִּים כְּשֵׁעוּר צְרוֹר שֶׁבֵּרַר, שֶׁאִלּוּ הִנִּיחוֹ, הָיָה נִמְכָּר בְּמִדַּת הַחִטִּים; וְאִם תֹּאמַר יַחְזִירֶנּוּ, הֲרֵי אָמְרוּ אָסוּר לְעָרַב כָּל שְׁהוּא.

טו [יד] הַמּוֹכֵר קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן בִּמְקוֹם שְׁאֵין מִנְהָג, מְקַבֵּל לְכָל מֵאָה עֲשָׂרָה פֻּטְסוֹת: וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ נָאוֹת וַעֲשׂוּיוֹת בְּגָפְרִית.