משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק יא

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יא

א הַמַּקְנֶה, בֵּין קַרְקָע בֵּין מִטַּלְטְלִין, וְהִתְנָה תְּנָאִין שֶׁאִפְשָׁר לְקַיְּמָן, בֵּין שֶׁהִתְנָה הַמַּקְנֶה בֵּין שֶׁהִתְנָה הַקּוֹנֶה--אִם נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִין, נִקְנָה הַדָּבָר שֶׁהֻקְנָה; וְאִם לֹא נִתְקַיַּם הַתְּנָאי, לֹא קָנָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מִשְׁפְּטֵי הַתַּנָּאִים בְּהִלְכּוֹת אִישׁוּת.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁקָּנָה בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן, וַהֲרֵי יֵשׁ עָלָיו לְקַיַּם אֶת הַתְּנָאי. אֲבָל אִם לֹא קָנָה עַתָּה, וְהִתְנָה עִמּוֹ שְׁאִם יִתְקַיַּם תְּנָאי זֶה יִקְנֶה, וְאִם לֹא יִתְקַיַּם לֹא יִקְנֶה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיַּם הַתְּנָאי, לֹא קָנָה: שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא, שֶׁהֲרֵי סָמַךְ קְנִיָּתוֹ לַעֲשִׂיַּת כָּךְ וְכָּךְ; וְכָל אַסְמַכְתָּא אֵינָהּ קוֹנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא גָמַר בְּלִבּוֹ לְהַקְנוֹתוֹ.

ג כֵּיצַד: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה עַל תְּנָאי שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְהִחְזִיק זֶה בַּבַּיִת מֵעַתָּה--הֲרֵי זֶה קָנָה, כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם; וְאִם עָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא הָלַךְ, לֹא קָנָה.

ד אֲבָל אִם הִתְנָה וְאָמַר לוֹ אִם תֵּלֵךְ עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי, אוֹ אִם תָּבִיא לִי דָּבָר פְּלוֹנִי, אֶתֵּן לָךְ בַּיִת זֶה, אוֹ אֶמְכְּרֶנּוּ לָךְ בְּכָּךְ וְכָּךְ, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אוֹ הֵבִיא לוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁהִחְזִיק בַּבַּיִת אַחַר שֶׁקִּיַּם הַתְּנָאי--לֹא קָנָה, שֶׁזּוֹ הִיא אַסְמַכְתָּא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ה [ד] לְפִיכָּךְ הַנּוֹתֵן עֵרָבוֹן לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ אִם אֲנִי אֶחְזֹר בָּךְ עֵרְבוֹנִי מָחוּל לָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר וְאִם אֲנִי אֶחְזֹר בָּךְ אֶכְפֹּל לָךְ עֵרְבוֹנָךְ--אִם חָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ--קָנָה זֶה אֶת הָעֵרָבוֹן, שֶׁהֲרֵי הוּא תַּחַת יָדוֹ; וְאִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר--אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִכְפֹּל הָעֵרָבוֹן, שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא וַעֲדַיִן לֹא קָנָה.

ו [ה] וְכֵן מִי שֶׁפָּרַע מִקְצַת חוֹבוֹ, וְהִשְׁלִישׁ אֶת הַשְּׁטָר וְאָמַר לוֹ אִם לֹא נָתַתִּי לָךְ מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי, תֶּן לוֹ אֶת שְׁטָרוֹ, וְהִגִּיעַ זְמָן, וְלֹא נָתַן--לֹא יִתֵּן הַשָּׁלִישׁ אֶת הַשְּׁטָר, שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא.

ז [ו] וְכֵן כָּל הַתְּנָאִין שֶׁמַּתְנִין בְּנֵי אָדָם בֵּינֵיהֶן, אַף עַל פִּי שְׁהֶן בְּעֵדִים וּבַשְּׁטָר, אִם יִהְיֶה כָּךְ אוֹ אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ אֶתֵּן לָךְ מָנֶה אוֹ אַקְנֶה לָךְ בַּיִת זֶה, וְאִם לֹא יִהְיֶה אוֹ אִם לֹא תַעֲשֶׂה לֹא אַקְנֶה לָךְ וְלֹא אֶתֵּן לָךְ--אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁהָיָה הַדָּבָר, לֹא קָנָה: שֶׁכָּל הָאוֹמֵר אִם יִהְיֶה אוֹ אִם לֹא יִהְיֶה--לֹא גָמַר וְהִקְנָה, שֶׁהֲרֵי דַּעְתּוֹ עֲדַיִן סוֹמֶכֶת שֶׁמֶּא יִהְיֶה אוֹ שֶׁמֶּא לֹא יִהְיֶה.

ח [ז] כָּל הָאוֹמֵר קְנֵה מֵעַכְשָׁו--אֵין כָּאן אַסְמַכְתָּא כְּלָל, וְקָנָה: שֶׁאִלּוּ לֹא גָמַר לְהַקְנוֹתוֹ, לֹא הִקְנָהוּ מֵעַכְשָׁו. כֵּיצַד: אִם בָּאתִי מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי, קְנֵה בַּיִת זֶה מֵעַכְשָׁו, וְקָנוּ מִיָּדוֹ עַל כָּךְ--הֲרֵי זֶה קָנָה, אִם בָּא בְּתוֹךְ הַזְּמָן שֶׁקָּבַע. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט [ח] מִי שֶׁמָּכַר חֲצֵרוֹ אוֹ שָׂדֵהוּ, וּפֵרַשׁ בְּשָׁעַת מְכִירָה שְׁהוּא מוֹכֵר כְּדֵי לֵילֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אוֹ מִפְּנֵי הַמָּטָר שֶׁנִּמְנָע, כְּדֵי לִקְנוֹת חִטִּים בִּדְמֵי חֲצֵרוֹ--הֲרֵי זֶה כְּמוֹכֵר עַל תְּנָאי.

י לְפִיכָּךְ אִם יָרַד הַמָּטָר אַחַר שֶׁמָּכַר, אוֹ בָּאוּ חִטִּין וְהוּזְלוּ, אוֹ נִמְנָע הַדֶּרֶךְ לֵילֵךְ לְאוֹתָהּ הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁלֹּא נִסְתַּיַּע לַעֲלוֹת אוֹ לִקְנוֹת הַחִטִּים--הֲרֵי זֶה מַחְזִיר אוֹתָן הַדָּמִים, וְתַחְזֹר לוֹ קַרְקָעוֹ: שֶׁהֲרֵי פֵּרַשׁ שְׁאֵינוּ מוֹכֵר אֵלָא לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי, וַהֲרֵי לֹא נַעֲשָׂה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא [ט] אֲבָל הַמּוֹכֵר סְתָם--אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ וְכָּךְ הוּא מוֹכֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאִין הַדְּבָרִים שְׁאֵינוּ מוֹכֵר אֵלָא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָּךְ, וְלֹא נַעֲשָׂה--אֵינוּ חוֹזֵר: שֶׁהֲרֵי לֹא פֵרַשׁ; וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב, אֵינָן דְּבָרִים.

יב [י] מִי שֶׁהִקְנָה לַחֲבֵרוֹ, וְהִתְנָה עָלָיו עַל מְנַת שֶׁתִּתֵּן מֶקָּח זֶה אוֹ תִּמְכְּרֶנּוּ לִפְלוֹנִי--אִם מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, קָנָה; וְאִם לֹא קִיַּם הַתְּנָאי וּמְכָרוֹ לְאַחֵר, אוֹ שֶׁלֹּא מְכָרוֹ וְלֹא נְתָנוֹ בַּזְּמָן שֶׁקָּבַע לוֹ--לֹא קָנָה. וְכֵן הַמּוֹכֵר אוֹ הַלּוֹקֵחַ שֶׁהִתְנָה שֶׁיַּחְזִיר לוֹ הַמֶּקָּח בִּזְמָן פְּלוֹנִי, אוֹ כְּשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמָּעוֹת--הֲרֵי הַמִּמְכָּר קַיָּם, וְיַחְזִיר כְּשֶׁהִתְנָה.

יג [יא] מָכַר קַרְקָע לַחֲבֵרוֹ, וְהִתְנָה הַמּוֹכֵר וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ, כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי מָעוֹת, תַּחְזִיר לִי קַרְקָע זוֹ--הֲרֵי הַפֵּרוֹת שֶׁלַּמּוֹכֵר. מָכַר סְתָם, וְאָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ מִדַּעְתּוֹ, כְּשֶׁיִּהְיוּ לָךְ מָעוֹת, תְּבִיאֵם לִי וַאֲנִי אַחְזִיר לָךְ קַרְקָע זוֹ--הֲרֵי הַתְּנָאי קַיָּם, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּרוֹת; וְאֵין בְּזֶה אֲבַק רִבִּית, שֶׁהֲרֵי מִדַּעְתּוֹ חִיַּב עַצְמוֹ בִּתְנָאי זֶה.

יד [יב] מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁשָּׁלְחָה רְאוּבֵן לִקְנוֹת לָהּ חָצֵר מִשִּׁמְעוֹן שֶׁהָיָה קְרוֹבָהּ, וְאָמַר שִׁמְעוֹן הַמּוֹכֵר לִרְאוּבֵן הַשָּׁלִיחַ, אִם יִהְיוּ לִי מָעוֹת תַּחְזִיר לִי פְּלוֹנִית קְרוֹבָתִי קַרְקָע זוֹ, וְהֵשִׁיבוֹ רְאוּבֵן וְאָמַר לוֹ אַתָּה וּפְלוֹנִית קְרוֹבִים כְּמוֹ אַחִים, כְּלוֹמַר, הַדָּבָר קָרוֹב שְׁהִיא תַּחְזִיר לָךְ וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל זֶה. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ, הֲרֵי זֶה הַשָּׁלִיחַ לֹא קָנָה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁלְּקָרוֹב זֶה עַל דִּבְרֵי הַשָּׁלִיחַ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה; וְנִמְצָא שֶׁלֹּא גָמַר, וְלֹא הִקְנָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

טו [יג] אַסְמַכְתָּא שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עָלֶיהָ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב, הֲרֵי זֶה קוֹנֶה: וְהוּא, שֶׁיַּתְפִּיס זָכִיּוֹתָיו בְּבֵית דִּין; וְהוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָנוּס.

טז [יד] כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהִתְפִּיס שְׁטָרוֹ אוֹ שׁוֹבָרוֹ בְּבֵית דִּין, וְקָנוּ מִיָּדוֹ שְׁאִם לֹא בָא בְּיוֹם פְּלוֹנִי יִנָּתֵן שְׁטָר זֶה לְבַעַל דִּינוֹ, וְהִגִּיעַ הַיּוֹם, וְלֹא בָא--הֲרֵי אֵלּוּ נוֹתְנִים; וְאִם עִכְּבוֹ נָהָר אוֹ חֹלִי מִלָּבוֹא, לֹא יִתְּנוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית דִּין חָשׁוּב.

יז [טו] הַמְּחַיֵּב עַצְמוֹ בְּמָמוֹן לְאַחֵר בְּלֹא תְּנָאי כְּלָל--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב לוֹ כְּלוּם, הֲרֵי זֶה חַיָּב: שֶׁדָּבָר זֶה כְּמוֹ מַתָּנָה הוּא, וְאֵינוּ אַסְמַכְתָּא.

יח כֵּיצַד: הָאוֹמֵר לָעֵדִים הֱיוּ עָלַי עֵדִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לִפְלוֹנִי מָנֶה, אוֹ שֶׁכָּתַב לוֹ בַּשְּׁטָר הֲרֵינִי חַיָּב לָךְ מָנֶה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם עֵדִים, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים הֲרֵינִי חַיָּב לָךְ מָנֶה בַּשְּׁטָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר אַתֶּם עֵדַי--הוֹאִיל וְאָמַר בַּשְּׁטָר--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר הֱיוּ עָלַי עֵדִים, וְחַיָּב לְשַׁלַּם: אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים וְהָעֵדִים יוֹדְעִים, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם--שֶׁהֲרֵי חִיַּב עַצְמוֹ, וְגָמַר וְשִׁעְבַּד עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁתַּעְבַּד הָעַרָּב. וּכְזֶה הוֹרוּ רֹב הַגְּאוֹנִים.

יט [טז] חִיַּב עַצְמוֹ בְּדָבָר שְׁאֵינוּ קָצוּב, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הֲרֵינִי חַיָּב לָזוּן אוֹתָךְ אוֹ לְכַסּוֹתָךְ חָמֵשׁ שָׁנִים--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, לֹא נִשְׁתַּעְבַּד: שֶׁזּוֹ כְּמוֹ מַתָּנָה הִיא, וְאֵין כָּאן דָּבָר יָדוּעַ וּמָצוּי שֶׁנְּתָנוֹ בְּמַתָּנָה. וְכֵן הוֹרוּ רִבּוֹתַי. [יז] וּמִפְּנֵי מַה הַפּוֹסֵק עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת בִּתָּהּ, חַיָּב לְזוּנָהּ--מִפְּנֵי שֶׁפָּסַק בְּשָׁעַת נִשּׂוּאִין, וְהַדָּבָר דּוֹמֶה לַדְּבָרִים הַנִּקְנִין בַּאֲמִירָה.

כ [יח] כְּשֶׁהָיוּ חַכְמֵי סְפָרַד רוֹצִים לְהַקְנוֹת בְּאַסְמַכְתָּא, כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין: קוֹנִין מִזֶּה שְׁהוּא חַיָּב לְזֶה מֵאָה דֵּינָרִין; וְאַחַר שֶׁיְּחַיַּב עַצְמוֹ, קוֹנִין מִבַּעַל חוֹבוֹ שֶׁכָּל זְמָן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, הֲרֵי הַחוֹב הַזֶּה מָחוּל לוֹ מֵעַכְשָׁו, וְאִם לֹא יִהְיֶה אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה, הֲרֵינִי תּוֹבְעוֹ בְּמָמוֹן שֶׁחִיַּב עַצְמוֹ בּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הָיִינוּ עוֹשִׂין בְּכָל הַתְּנָאִין שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ בַּשִּׁדּוּכִין, וּבְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לָהֶם.