משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק כב

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק כב

א אֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, בֵּין בִּמְכָר בֵּין בְּמַתָּנָה בֵּין בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. כֵּיצַד: מַה שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ מָכוּר לָךְ, מַה שֶׁיּוֹצִיא אִילָן זֶה מָכוּר לָךְ, תְּנוּ מַה שֶׁתֵּלֵד בְּהֵמָה זוֹ לִפְלוֹנִי--לֹא קָנָה כְּלוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ב הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת דֶּקֶל לַחֲבֵרוֹ, יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אַף אַחַר שֶׁבָּאוּ הַפֵּרוֹת לְעוֹלָם; וְאִם שָׁמַט הַלּוֹקֵחַ וְאָכַל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מִשְּׁנֵיהֶם, אֵינוּ חַיָּב לְקַבַּל מִי שֶׁפָּרַע.

ג אֲבָל הַפּוֹסֵק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק, וְלֹא הָיָה אוֹתוֹ הַמִּין שֶׁפָּסַק עָלָיו בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר--חַיָּב הַמּוֹכֵר לִקְנוֹת וְלִתֵּן לַלּוֹקֵחַ מַה שֶׁפָּסַק; וְאִם חָזַר בּוֹ, מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע.

ד מִי שֶׁפָּסַק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַרְבַּע סְאִין חִטִּים בְּסֶלַע--אִם הָיוּ שִׁבֳּלִים, הֲרֵי זֶה קָנָה; וְכָל הַחוֹזֵר מִשְּׁנֵיהֶם, חַיָּב לְקַבַּל מִי שֶׁפָּרַע: וְהוּא, שֶׁיֵּרָאֶה בַּגֹּרֶן, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ בַּשּׁוּק, הֲרֵינִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ. אֲבָל אִם לֹא נִרְאָה לוֹ בַּגֹּרֶן, וְלֹא אָמַר לוֹ--לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁלַּמּוֹכֵר, וְאֵינוּ מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר שֶׁמֶּא פָּסַק עִם אַחֵר, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְחִטִּים אֵלּוּ.

ה דָּבָר שְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּמַּקְנֶה--אֵינוּ מַקְנֵהוּ, וַהֲרֵי הוּא כְּדָבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. כֵּיצַד: מַה שֶׁאִירַשׁ מֵאָבִי מָכוּר לָךְ, מַה שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם נָתוּן לָךְ, שָׂדֶה זוֹ לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה קְנוּיָה לָךְ--לֹא קָנָה כְּלוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ו מִי שֶׁהָיָה מוֹרִישׁוֹ גּוֹסֵס וְנוֹטֶה לָמוּת, וְרָצָה לִמְכֹּר מִנְּכָסָיו מְעַט כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדָּמִים בְּצָרְכֵּי קְבוּרָה--הוֹאִיל וְהַבֵּן עָנִי וְאִם יַמְתִּין עַד שֶׁיָּמוּת וְיִמְכֹּר, יִשְׁתַּהֶה הַמֵּת וְיִתְבַּזֶּה--תִּקְּנוּ חֲכָמִים שְׁאִם מָכַר וְאָמַר מַה שֶׁאִירַשׁ מֵאֲבִי הַיּוֹם מָכוּר לָךְ, מִמְכָּרוֹ קַיָּם.

ז וְכֵן צַיָּד עָנִי שְׁאֵין לוֹ מַה שֶׁיֹּאכַל, שֶׁאָמַר מַה שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם הַיּוֹם מָכוּר לָךְ--מִמְכָּרוֹ קַיָּם מִשּׁוֹם כְּדֵי חַיָּיו.

ח [ז] הַבֵּן שֶׁמָּכַר בְּנִכְסֵי אָבִיו בְּחַיֵּי אָבִיו, וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב--בֶּן הַבֵּן מוֹצִיא מִיַּד הַלּוֹקֵחַ: שֶׁהֲרֵי אָבִיו מָכַר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא עֲדַיִן לִרְשׁוּתוֹ, וְנִמְצְאוּ הַנְּכָסִים בִּרְשׁוּת הָאָב; וְזֶה יָרַשׁ אֲבִי אָבִיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט [ח] מִי שֶׁנָּתַן קַרְקָע מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, וְנָתַן לוֹ עַל גַּבָּהּ מֵאָה דֵּינָרִין--אִם הָיוּ הַדֵּינָרִין מְצוּיִין בִּרְשׁוּתוֹ--כֵּיוָן שֶׁזָּכָה בַּשָּׂדֶה, זָכָה בַּדֵּינָרִין; וְאִם אֵין לוֹ דֵּינָרִין--אֵין מְחַיְּבִין אֶת הַנּוֹתֵן לִתֵּן לוֹ מֵאָה דֵּינָרִין, עַד שֶׁיָּבִיא הַזּוֹכֶה רְאָיָה שֶׁהָיוּ לְזֶה דֵּינָרִין בְּעֵת הַמַּתָּנָה.

י וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁמַּקְנֶה אָדָם אוֹתָם עַל גַּב הַקַּרְקָע--אִם אֵינָם בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן, לֹא קָנָה: שְׁאֵין אָדָם מַקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, וּשְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ.

יא [ט] מִי שֶׁהָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר--הֲרֵי זֶה מַקְנֵהוּ, בֵּין בִּמְכָר בֵּין בְּמַתָּנָה: לְפִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו הוּא, וַהֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שְׁהוּא קַיָּם. וְאִם כָּפַר בּוֹ זֶה שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לְהַקְנוֹתוֹ, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָבַד שְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ.

יב אֲבָל הַמַּלְוָה--הוֹאִיל וּלְהוֹצָאָה נִתְּנָה, אֵינָהּ בָּעוֹלָם; וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַקְנוֹתָהּ אֵלָא בְּמַעְמַד שְׁלָשְׁתָּן, וְהוּא דָּבָר שְׁאֵין לוֹ טַעַם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הָיְתָה הַמַּלְוָה בַּשְּׁטָר--מַקְנֶה אֶת הַשְּׁטָר בִּכְתִיבָה וּמְסִירָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ כָּאן דָּבָר הַנִּמְסָר לִקְנוֹת שִׁעְבּוּד שֶׁבּוֹ.

יג [י] כְּשֵׁם שְׁאֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, כָּךְ אֵינוּ מַקְנֶה לְמִי שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. וְאַפִלּוּ עֹבֶר, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, וְהַמְּזַכֶּה לָעֹבֶר, לֹא קָנָה; וְאִם הָיָה בְּנוֹ--הוֹאִיל וְדַעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ, קָנָה.

יד [יא] הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ נְכָסַי לַבָּנִים שֶׁתֵּלְדִי מִמֶּנִּי, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקְנוּ כְּלוּם: שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה בָּהֶן בְּשָׁעַת הַמַּתָּנָה, עֲדַיִן לֹא בָאוּ כְּדֵי לִהְיוֹת דַּעְתּוֹ קְרוֹבָה לָהֶם.

טו [יב] הַמַּקְנֶה לְמִין מִמִּינֵי חַיָּה, לֹא הִקְנָה כְּלוּם. הִקְנָה מִקְצַת נְכָסָיו לִבְהֵמָה, אוֹ לְמִי שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם, וְחָזַר וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ קְנֵה כִּבְהֵמָה זוֹ, אוֹ כְּעֹבֶר זֶה--לֹא קָנָה כְּלוּם. אָמַר לוֹ קְנֵה אַתְּ וּבְהֵמָה זוֹ, אוֹ אַתְּ וְעֹבֶר זֶה--קָנָה מֶחְצָה.

טז [יג] אֵין אָדָם מַקְנֶה לֹא בִּמְכָר וְלֹא בְּמַתָּנָה, אֵלָא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ; אֲבָל דָּבָר שְׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אֵינוּ נִקְנֶה. [יד] כֵּיצַד: אֵין אָדָם מַקְנֶה רֵיחַ הַתַּפּוּחַ הַזֶּה, אוֹ טַעַם הַדְּבַשׁ הַזֶּה, אוֹ עֵין הַבְּדֹלַח הַזֶּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז לְפִיכָּךְ הַמַּקְנֶה לַחֲבֵרוֹ דִּירַת בַּיִת זֶה, אוֹ אֲכִילַת פֵּרוֹת דֶּקֶל זֶה--לֹא קָנָה: עַד שֶׁיַּקְנֶה לוֹ גּוּף הַבַּיִת לָדוּר בּוֹ וְגוּף הָאִילָן לֶאֱכֹל פֵּרוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

יח [טו] וְדִין הַהֶקְדֵּשׁ וְדִין הָעֲנִיִּים וְדִין הַנְּדָרִים, אֵינוּ כְּדִין הַהִדְיוֹט בִּקְנִיָּתוֹ: שֶׁאִלּוּ אָמַר אָדָם כָּל מַה שֶׁתֵּלֵד בְּהֶמְתִּי יִהְיֶה הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת, אוֹ יִהְיֶה אָסוּר עָלַי, אוֹ אֶתְנֶנּוּ לִצְדָקָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מִתְקַדֵּשׁ, לְפִי שְׁאֵינוּ בָּעוֹלָם--הֲרֵי זֶה חַיָּב לְקַיַּם דְּבָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג). [טז] וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן, אִם צִוָּה אָדָם כִּשְׁהוּא שְׁכִיב מְרַע וְאָמַר, כָּל מַה שֶׁיּוֹצִיא אִילָן זֶה יִנָּתֵן לָעֲנִיִּים, אוֹ כָּל שְׂכַר בַּיִת זֶה יִהְיֶה לָעֲנִיִּים--זָכוּ בָּהֶן הָעֲנִיִּים.

יט [יז] יֵשׁ גְּאוֹנִים שֶׁחוֹלְקִין עַל דָּבָר זֶה, וְאוֹמְרִים שְׁאֵין הָעֲנִיִּים זוֹכִין אֵלָא בִּדְרָכִים שֶׁהַהִדְיוֹט קוֹנֶה בָּהֶן; וּלְפִיכָּךְ לֹא יִזְכּוּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם. וְאֵין דַּעְתִּי נוֹטָה לִדְבָרִים אֵלּוּ, שְׁאֵין אָדָם מְצֻוֶּה לְהַקְנוֹת, וְהוּא מְצֻוֶּה לְקַיַּם דְּבָרָיו בִּצְדָקָה אוֹ בְּהֶקְדֵּשׁ כְּמוֹ שְׁהוּא מְצֻוֶּה לְקַיַּם הַנֶּדֶר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּעֲרָכִין.