תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

שיר השירים פרק ח

א מי יתנך כאח לי, יונק שדי אמי; אמצאך בחוץ אשקך, גם לא-יבזו לי.  ב אנהגך, אביאך אל-בית אמי--תלמדני; אשקך מיין הרקח, מעסיס רמני.  ג שמאלו תחת ראשי, וימינו תחבקני.  ד השבעתי אתכם, בנות ירושלם:  מה-תעירו ומה-תעררו את-האהבה, עד שתחפץ.  {ס}

ה מי זאת, עלה מן-המדבר, מתרפקת, על-דודה; תחת התפוח, עוררתיך--שמה חבלתך אמך, שמה חבלה ילדתך.  ו שימני כחותם על-לבך, כחותם על-זרועך--כי-עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה:  רשפיה--רשפי, אש שלהבתיה.  ז מים רבים, לא יוכלו לכבות את-האהבה, ונהרות, לא ישטפוה; אם-יתן איש את-כל-הון ביתו, באהבה--בוז, יבוזו לו.  {ס}

ח אחות לנו קטנה, ושדים אין לה; מה-נעשה לאחתנו, ביום שידבר-בה.  ט אם-חומה היא, נבנה עליה טירת כסף; ואם-דלת היא, נצור עליה לוח ארז.  י אני חומה, ושדי כמגדלות; אז הייתי בעיניו, כמוצאת שלום.  {פ}

יא כרם היה לשלמה בבעל המון, נתן את-הכרם לנטרים:  איש יבא בפריו, אלף כסף.  יב כרמי שלי, לפני; האלף לך שלמה, ומאתים לנטרים את-פריו.  יג היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך--השמיעני.  יד ברח דודי, ודמה-לך לצבי או לעפר האילים--על, הרי בשמים.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח