תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א אנה הלך דודך, היפה בנשים; אנה פנה דודך, ונבקשנו עמך. ב דודי ירד לגנו, לערגות הבשם--לרעות, בגנים, וללקט, שושנים. ג אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים. {ס}
ד יפה את רעיתי כתרצה, נאוה כירושלם; אימה, כנדגלות. ה הסבי עיניך מנגדי, שהם הרהיבני; שערך כעדר העזים, שגלשו מן-הגלעד. ו שניך כעדר הרחלים, שעלו מן-הרחצה: שכלם, מתאימות, ושכלה, אין בהם. ז כפלח הרמון רקתך, מבעד לצמתך. ח ששים המה מלכות, ושמנים פילגשים; ועלמות, אין מספר. ט אחת היא, יונתי תמתי--אחת היא לאמה, ברה היא ליולדתה; ראוה בנות ויאשרוה, מלכות ופילגשים ויהללוה. {ס}
י מי-זאת הנשקפה, כמו-שחר: יפה כלבנה, ברה כחמה--אימה, כנדגלות. {ס}
יא אל-גנת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל; לראות הפרחה הגפן, הנצו הרמנים. יב לא ידעתי--נפשי שמתני, מרכבות עמי נדיב.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח