תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח

שיר השירים פרק ה

א באתי לגני, אחתי כלה--אריתי מורי עם-בשמי, אכלתי יערי עם-דבשי שתיתי ייני עם-חלבי; אכלו רעים, שתו ושכרו דודים.  {ס}

ב אני ישנה, ולבי ער; קול דודי דופק, פתחי-לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא-טל, קוצותי רסיסי לילה.  ג פשטתי, את-כתנתי--איככה, אלבשנה; רחצתי את-רגלי, איככה אטנפם.  ד דודי, שלח ידו מן-החר, ומעי, המו עליו.  ה קמתי אני, לפתח לדודי; וידי נטפו-מור, ואצבעתי מור עבר, על, כפות המנעול.  ו פתחתי אני לדודי, ודודי חמק עבר; נפשי, יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו, קראתיו ולא ענני.  ז מצאני השמרים הסבבים בעיר, הכוני פצעוני; נשאו את-רדידי מעלי, שמרי החמות.  ח השבעתי אתכם, בנות ירושלם:  אם-תמצאו, את-דודי--מה-תגידו לו, שחולת אהבה אני.  ט מה-דודך מדוד, היפה בנשים:  מה-דודך מדוד, שככה השבעתנו.  י דודי צח ואדום, דגול מרבבה.  יא ראשו, כתם פז; קוצותיו, תלתלים, שחרות, כעורב.  יב עיניו, כיונים על-אפיקי מים; רחצות, בחלב--ישבות, על-מלאת.  יג לחיו כערוגת הבשם, מגדלות מרקחים; שפתותיו, שושנים--נטפות, מור עבר.  יד ידיו גלילי זהב, ממלאים בתרשיש; מעיו עשת שן, מעלפת ספירים.  טו שוקיו עמודי שש, מיסדים על-אדני-פז; מראהו, כלבנון--בחור, כארזים.  טז חכו, ממתקים, וכלו, מחמדים; זה דודי וזה רעי, בנות ירושלם.

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - שיר השירים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח