תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א שיר השירים, אשר לשלמה. ב ישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דדיך מיין. ג לריח שמניך טובים, שמן תורק שמך; על-כן, עלמות אהבוך. ד משכני, אחריך נרוצה; הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין, מישרים אהבוך. {פ}
ה שחורה אני ונאוה, בנות ירושלם; כאהלי קדר, כיריעות שלמה. ו אל-תראוני שאני שחרחרת, ששזפתני השמש; בני אמי נחרו-בי, שמני נטרה את-הכרמים--כרמי שלי, לא נטרתי. ז הגידה לי, שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהרים; שלמה אהיה כעטיה, על עדרי חבריך. ח אם-לא תדעי לך, היפה בנשים; צאי-לך בעקבי הצאן, ורעי את-גדיתיך, על, משכנות הרעים. {פ}
ט לססתי ברכבי פרעה, דמיתיך רעיתי. י נאוו לחייך בתרים, צוארך בחרוזים. יא תורי זהב נעשה-לך, עם נקדות הכסף. יב עד-שהמלך, במסבו, נרדי, נתן ריחו. יג צרור המר דודי לי, בין שדי ילין. יד אשכל הכפר דודי לי, בכרמי עין גדי. {ס}
טו הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים. טז הנך יפה דודי אף נעים, אף-ערשנו רעננה. יז קרות בתינו ארזים, רחיטנו רהיטנו ברותים.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
שיר השירים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח