תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

עמוס פרק א

א דברי עמוס, אשר־היה בנוקדים מתקוע:  אשר חזה על־ישראל בימי עוזייה מלך־יהודה, ובימי ירובעם בן־יואש מלך ישראל--שנתיים, לפני הרעש.  ב ויאמר--יהוה מציון ישאג, ומירושלים ייתן קולו; ואבלו נאות הרועים, ויבש ראש הכרמל.  {פ}

ג כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי דמשק, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־דושם בחרוצות הברזל, את־הגלעד.  ד ושילחתי אש, בבית חזאל; ואכלה, ארמנות בן־הדד.  ה ושברתי, בריח דמשק, והכרתי יושב מבקעת־אוון, ותומך שבט מבית עדן; וגלו עם־ארם קירה, אמר יהוה.  {פ}

ו כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי עזה, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־הגלותם גלות שלמה, להסגיר לאדום.  ז ושילחתי אש, בחומת עזה; ואכלה, ארמנותיה.  ח והכרתי יושב מאשדוד, ותומך שבט מאשקלון; והשיבותי ידי על־עקרון, ואבדו שארית פלשתים--אמר, אדוניי יהוה.  {פ}

ט כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי־צור, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־הסגירם גלות שלמה, לאדום, ולא זכרו, ברית אחים.  י ושילחתי אש, בחומת צור; ואכלה, ארמנותיה.  {פ}

יא כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי אדום, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־רודפו בחרב אחיו, ושיחת רחמיו, ויטרוף לעד אפו, ועברתו שמרה נצח.  יב ושילחתי אש, בתימן; ואכלה, ארמנות בוצרה.  {פ}

יג כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי בני־עמון, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־בקעם הרות הגלעד, למען הרחיב את־גבולם.  יד והצתי אש בחומת רבה, ואכלה ארמנותיה; בתרועה ביום מלחמה, בסער ביום סופה.  טו והלך מלכם, בגולה; הוא ושריו יחדיו, אמר יהוה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט