תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי מואב, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-שורפו עצמות מלך-אדום, לשיד. ב ושילחתי-אש במואב, ואכלה ארמנות הקרייות; ומת בשאון מואב, בתרועה בקול שופר. ג והכרתי שופט, מקרבה; וכל-שריה אהרוג עימו, אמר יהוה. {פ}
ד כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי יהודה, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מואסם את-תורת יהוה, וחוקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר-הלכו אבותם אחריהם. ה ושילחתי אש, ביהודה; ואכלה, ארמנות ירושלים. {פ}
ו כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי ישראל, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים. ז השואפים על-עפר-ארץ בראש דלים, ודרך ענווים יטו; ואיש ואביו, ילכו אל-הנערה, למען חלל, את-שם קודשי. ח ועל-בגדים חבולים יטו, אצל כל-מזבח; ויין ענושים ישתו, בית אלוהיהם. ט ואנוכי השמדתי את-האמורי, מפניהם, אשר כגובה ארזים גובהו, וחסון הוא כאלונים; ואשמיד פרייו ממעל, ושורשיו מתחת. י ואנוכי העליתי אתכם, מארץ מצריים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את-ארץ האמורי. יא ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזירים; האף אין-זאת בני ישראל, נאום-יהוה. יב ותשקו את-הנזירים, יין; ועל-הנביאים ציוויתם לאמור, לא תינבאו. יג הנה אנוכי מעיק, תחתיכם, כאשר תעיק העגלה, המלאה לה עמיר. יד ואבד מנוס מקל, וחזק לא-יאמץ כוחו; וגיבור, לא-ימלט נפשו. טו ותופש הקשת לא יעמוד, וקל ברגליו לא ימלט; ורוכב הסוס, לא ימלט נפשו. טז ואמיץ ליבו, בגיבורים--ערום ינוס ביום-ההוא, נאום-יהוה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט