תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

עמוס פרק ב

א כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי מואב, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־שורפו עצמות מלך־אדום, לשיד.  ב ושילחתי־אש במואב, ואכלה ארמנות הקרייות; ומת בשאון מואב, בתרועה בקול שופר.  ג והכרתי שופט, מקרבה; וכל־שריה אהרוג עימו, אמר יהוה.  {פ}

ד כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי יהודה, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־מואסם את־תורת יהוה, וחוקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר־הלכו אבותם אחריהם.  ה ושילחתי אש, ביהודה; ואכלה, ארמנות ירושלים.  {פ}

ו כה, אמר יהוה, על־שלושה פשעי ישראל, ועל־ארבעה לא אשיבנו:  על־מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעליים.  ז השואפים על־עפר־ארץ בראש דלים, ודרך ענווים יטו; ואיש ואביו, ילכו אל־הנערה, למען חלל, את־שם קודשי.  ח ועל־בגדים חבולים יטו, אצל כל־מזבח; ויין ענושים ישתו, בית אלוהיהם.  ט ואנוכי השמדתי את־האמורי, מפניהם, אשר כגובה ארזים גובהו, וחסון הוא כאלונים; ואשמיד פרייו ממעל, ושורשיו מתחת.  י ואנוכי העליתי אתכם, מארץ מצריים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את־ארץ האמורי.  יא ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזירים; האף אין־זאת בני ישראל, נאום־יהוה.  יב ותשקו את־הנזירים, יין; ועל־הנביאים ציוויתם לאמור, לא תינבאו.  יג הנה אנוכי מעיק, תחתיכם, כאשר תעיק העגלה, המלאה לה עמיר.  יד ואבד מנוס מקל, וחזק לא־יאמץ כוחו; וגיבור, לא־ימלט נפשו.  טו ותופש הקשת לא יעמוד, וקל ברגליו לא ימלט; ורוכב הסוס, לא ימלט נפשו.  טז ואמיץ ליבו, בגיבורים--ערום ינוס ביום־ההוא, נאום־יהוה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט