תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א שמעו הדבר הזה, פרות הבשן אשר בהר שומרון, העושקות דלים, הרוצצות אביונים; האומרות לאדוניהם, הביאה ונשתה. ב נשבע אדוניי יהוה בקודשו, כי הנה ימים באים עליכם; ונישא אתכם בצינות, ואחריתכן בסירות דוגה. ג ופרצים תצאנה, אישה נגדה; והשלכתנה ההרמונה, נאום־יהוה. ד בואו בית־אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשוע; והביאו לבוקר זבחיכם, לשלושת ימים מעשרותיכם. ה וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות השמיעו: כי כן אהבתם בני ישראל, נאום אדוניי יהוה. ו וגם־אני נתתי לכם נקיון שיניים, בכל־עריכם, וחוסר לחם, בכול מקומותיכם; ולא־שבתם עדיי, נאום־יהוה. ז וגם אנוכי מנעתי מכם את־הגשם, בעוד שלושה חודשים לקציר, והמטרתי על־עיר אחת, ועל־עיר אחת לא אמטיר; חלקה אחת תימטר, וחלקה אשר־לא־תמטיר עליה תיבש. ח ונעו שתיים שלוש ערים אל־עיר אחת, לשתות מים--ולא ישבעו; ולא־שבתם עדיי, נאום־יהוה. ט הכיתי אתכם, בשידפון וביירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם, יאכל הגזם; ולא־שבתם עדיי, נאום־יהוה. {ס}
י שילחתי בכם דבר, בדרך מצריים--הרגתי בחרב בחוריכם, עם שבי סוסיכם; ואעלה באוש מחניכם, ובאפכם, ולא־שבתם עדיי, נאום־יהוה. יא הפכתי בכם, כמהפכת אלוהים את־סדום ואת־עמורה, ותהיו, כאוד מוצל משריפה; ולא־שבתם עדיי, נאום־יהוה. יב לכן, כה אעשה־לך ישראל: עקב כי־זאת אעשה־לך, היכון לקראת־אלוהיך ישראל. יג כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, ומגיד לאדם מה־שיחו, עושה שחר עיפה, ודורך על־במותי ארץ--יהוה אלוהי־צבאות, שמו. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט