תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א הוי השאננים בציון, והבוטחים בהר שומרון; נקובי ראשית הגויים, ובאו להם בית ישראל. ב עברו כלנה וראו, ולכו משם חמת רבה; ורדו גת-פלשתים, הטובים מן-הממלכות האלה--אם-רב גבולם, מגבולכם. ג המנדים, ליום רע; ותגישון, שבת חמס. ד השוכבים על-מיטות שן, וסרוחים על-ערשותם; ואוכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק. ה הפורטים, על-פי הנבל, כדויד, חשבו להם כלי-שיר. ו השותים במזרקי יין, וראשית שמנים ימשחו; ולא נחלו, על-שבר יוסף. ז לכן עתה יגלו, בראש גולים; וסר, מרזח סרוחים. ח נשבע אדוניי יהוה בנפשו, נאום-יהוה אלוהי צבאות, מתאב אנוכי את-גאון יעקוב, וארמנותיו שנאתי; והסגרתי, עיר ומלואה. ט והיה, אם-ייוותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו. י ונשאו דודו ומסרפו, להוציא עצמים מן-הבית, ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עימך, ואמר אפס; ואמר הס, כי לא להזכיר בשם יהוה. {ס}
יא כי-הנה יהוה מצווה, והכה הבית הגדול רסיסים; והבית הקטון, בקיעים. יב הירוצון בסלע סוסים, אם-יחרוש בבקרים: כי-הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה. יג השמחים, ללא דבר: האומרים--הלוא בחוזקנו, לקחנו לנו קרניים. יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל, נאום-יהוה אלוהי הצבאות--גוי; ולחצו אתכם מלבוא חמת, עד-נחל הערבה. {פ}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט