תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

עמוס פרק ו

א הוי השאננים בציון, והבוטחים בהר שומרון; נקובי ראשית הגויים, ובאו להם בית ישראל.  ב עברו כלנה וראו, ולכו משם חמת רבה; ורדו גת־פלשתים, הטובים מן־הממלכות האלה--אם־רב גבולם, מגבולכם.  ג המנדים, ליום רע; ותגישון, שבת חמס.  ד השוכבים על־מיטות שן, וסרוחים על־ערשותם; ואוכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק.  ה הפורטים, על־פי הנבל, כדויד, חשבו להם כלי־שיר.  ו השותים במזרקי יין, וראשית שמנים ימשחו; ולא נחלו, על־שבר יוסף.  ז לכן עתה יגלו, בראש גולים; וסר, מרזח סרוחים.  ח נשבע אדוניי יהוה בנפשו, נאום־יהוה אלוהי צבאות, מתאב אנוכי את־גאון יעקוב, וארמנותיו שנאתי; והסגרתי, עיר ומלואה.  ט והיה, אם־ייוותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו.  י ונשאו דודו ומסרפו, להוציא עצמים מן־הבית, ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עימך, ואמר אפס; ואמר הס, כי לא להזכיר בשם יהוה.  {ס}

יא כי־הנה יהוה מצווה, והכה הבית הגדול רסיסים; והבית הקטון, בקיעים.  יב הירוצון בסלע סוסים, אם־יחרוש בבקרים:  כי־הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה.  יג השמחים, ללא דבר:  האומרים--הלוא בחוזקנו, לקחנו לנו קרניים.  יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל, נאום־יהוה אלוהי הצבאות--גוי; ולחצו אתכם מלבוא חמת, עד־נחל הערבה.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט