תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א שמעו את-הדבר הזה, אשר דיבר יהוה עליכם--בני ישראל: על כל-המשפחה, אשר העליתי מארץ מצריים לאמור. ב רק אתכם ידעתי, מכול משפחות האדמה; על-כן אפקוד עליכם, את כל-עוונותיכם. ג הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם-נועדו. ד הישאג אריה ביער, וטרף אין לו; הייתן כפיר קולו ממעונתו, בלתי אם-לכד. ה התיפול ציפור על-פח הארץ, ומוקש אין לה; היעלה-פח, מן-האדמה, ולכוד, לא ילכוד. ו אם-ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו; אם-תהיה רעה בעיר, ויהוה לא עשה. ז כי לא יעשה אדוניי יהוה, דבר, כי אם-גלה סודו, אל-עבדיו הנביאים. ח אריה שאג, מי לא יירא; אדוניי יהוה דיבר, מי לא יינבא. ט השמיעו על-ארמנות באשדוד, ועל-ארמנות בארץ מצריים; ואמרו, היאספו על-הרי שומרון, וראו מהומות רבות בתוכה, ועשוקים בקרבה. י ולא-ידעו עשות-נכוחה, נאום-יהוה; האוצרים חמס ושוד, בארמנותיהם. {פ}
יא לכן, כה אמר אדוניי יהוה, צר, וסביב הארץ; והוריד ממך עוזך, ונבוזו ארמנותייך. יב כה, אמר יהוה, כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים, או בדל-אוזן--כן יינצלו בני ישראל, היושבים בשומרון, בפאת מיטה, ובדמשק ערש. יג שמעו והעידו, בבית יעקוב--נאום-אדוניי יהוה, אלוהי הצבאות. יד כי, ביום פוקדי פשעי-ישראל--עליו: ופקדתי, על-מזבחות בית-אל, ונגדעו קרנות המזבח, ונפלו לארץ. טו והכיתי בית-החורף, על-בית הקיץ; ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים--נאום-יהוה. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט