תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

עמוס פרק ג

א שמעו את־הדבר הזה, אשר דיבר יהוה עליכם--בני ישראל:  על כל־המשפחה, אשר העליתי מארץ מצריים לאמור.  ב רק אתכם ידעתי, מכול משפחות האדמה; על־כן אפקוד עליכם, את כל־עוונותיכם.  ג הילכו שניים, יחדיו, בלתי, אם־נועדו.  ד הישאג אריה ביער, וטרף אין לו; הייתן כפיר קולו ממעונתו, בלתי אם־לכד.  ה התיפול ציפור על־פח הארץ, ומוקש אין לה; היעלה־פח, מן־האדמה, ולכוד, לא ילכוד.  ו אם־ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו; אם־תהיה רעה בעיר, ויהוה לא עשה.  ז כי לא יעשה אדוניי יהוה, דבר, כי אם־גלה סודו, אל־עבדיו הנביאים.  ח אריה שאג, מי לא יירא; אדוניי יהוה דיבר, מי לא יינבא.  ט השמיעו על־ארמנות באשדוד, ועל־ארמנות בארץ מצריים; ואמרו, היאספו על־הרי שומרון, וראו מהומות רבות בתוכה, ועשוקים בקרבה.  י ולא־ידעו עשות־נכוחה, נאום־יהוה; האוצרים חמס ושוד, בארמנותיהם.  {פ}

יא לכן, כה אמר אדוניי יהוה, צר, וסביב הארץ; והוריד ממך עוזך, ונבוזו ארמנותייך.  יב כה, אמר יהוה, כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים, או בדל־אוזן--כן יינצלו בני ישראל, היושבים בשומרון, בפאת מיטה, ובדמשק ערש.  יג שמעו והעידו, בבית יעקוב--נאום־אדוניי יהוה, אלוהי הצבאות.  יד כי, ביום פוקדי פשעי־ישראל--עליו:  ופקדתי, על־מזבחות בית־אל, ונגדעו קרנות המזבח, ונפלו לארץ.  טו והכיתי בית־החורף, על־בית הקיץ; ואבדו בתי השן, וספו בתים רבים--נאום־יהוה.  {ס}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - עמוס - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט