תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א כה הראני, אדוניי יהוה; והנה, כלוב קיץ. ב ויאמר, מה-אתה רואה עמוס, ואומר, כלוב קיץ; ויאמר יהוה אליי, בא הקץ אל-עמי ישראל--לא-אוסיף עוד, עבור לו. ג והילילו שירות היכל, ביום ההוא--נאום, אדוניי יהוה: רב הפגר, בכל-מקום השליך הס. {פ}
ד שמעו-זאת, השואפים אביון; ולשבית, עניי-ארץ. ה לאמור, מתיי יעבור החודש ונשבירה שבר, והשבת, ונפתחה-בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעוות מאזני מרמה. ו לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעליים; ומפל בר, נשביר. ז נשבע יהוה, בגאון יעקוב; אם-אשכח לנצח, כל-מעשיהם. ח העל זאת לא-תרגז הארץ, ואבל כל-יושב בה; ועלתה כאור כולה, ונגרשה ונשקעה כיאור מצריים. {פ}
ט והיה ביום ההוא, נאום אדוניי יהוה, והבאתי השמש, בצוהריים; והחשכתי לארץ, ביום אור. י והפכתי חגיכם לאבל, וכל-שיריכם לקינה, והעליתי על-כל-מותניים שק, ועל-כל-ראש קורחה; ושמתיה כאבל יחיד, ואחריתה כיום מר. {פ}
יא הנה ימים באים, נאום אדוניי יהוה, והשלחתי רעב, בארץ: לא-רעב ללחם, ולא-צמא למים--כי אם-לשמוע, את דברי יהוה. יב ונעו מים עד-ים, ומצפון ועד-מזרח; ישוטטו לבקש את-דבר-יהוה, ולא ימצאו. יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות, והבחורים--בצמא. יד הנשבעים, באשמת שומרון, ואמרו חי אלוהיך דן, וחי דרך באר-שבע; ונפלו, ולא-יקומו עוד. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט