תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א כה הראני, אדוניי יהוה; והנה, כלוב קיץ. ב ויאמר, מה־אתה רואה עמוס, ואומר, כלוב קיץ; ויאמר יהוה אליי, בא הקץ אל־עמי ישראל--לא־אוסיף עוד, עבור לו. ג והילילו שירות היכל, ביום ההוא--נאום, אדוניי יהוה: רב הפגר, בכל־מקום השליך הס. {פ}
ד שמעו־זאת, השואפים אביון; ולשבית, עניי־ארץ. ה לאמור, מתיי יעבור החודש ונשבירה שבר, והשבת, ונפתחה־בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעוות מאזני מרמה. ו לקנות בכסף דלים, ואביון בעבור נעליים; ומפל בר, נשביר. ז נשבע יהוה, בגאון יעקוב; אם־אשכח לנצח, כל־מעשיהם. ח העל זאת לא־תרגז הארץ, ואבל כל־יושב בה; ועלתה כאור כולה, ונגרשה ונשקעה כיאור מצריים. {פ}
ט והיה ביום ההוא, נאום אדוניי יהוה, והבאתי השמש, בצוהריים; והחשכתי לארץ, ביום אור. י והפכתי חגיכם לאבל, וכל־שיריכם לקינה, והעליתי על־כל־מותניים שק, ועל־כל־ראש קורחה; ושמתיה כאבל יחיד, ואחריתה כיום מר. {פ}
יא הנה ימים באים, נאום אדוניי יהוה, והשלחתי רעב, בארץ: לא־רעב ללחם, ולא־צמא למים--כי אם־לשמוע, את דברי יהוה. יב ונעו מים עד־ים, ומצפון ועד־מזרח; ישוטטו לבקש את־דבר־יהוה, ולא ימצאו. יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולות היפות, והבחורים--בצמא. יד הנשבעים, באשמת שומרון, ואמרו חי אלוהיך דן, וחי דרך באר־שבע; ונפלו, ולא־יקומו עוד. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
עמוס - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט