תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק לב

א ובעיר סגי, הוה לבני ראובן ולבני גד--תקיף לחדא; וחזו ית ארע יעזר, וית ארע גלעד, והא אתרא, אתר כשר לבית בעיר.  ב ואתו בני גד, ובני ראובן; ואמרו למשה ולאלעזר כהנא, ולרברבי כנשתא למימר.  ג עטרות ודיבון ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו, ובעון.  ד ארעא, דמחא ה' ית יתבהא קודם כנשתא דישראל--ארע כשרא לבית בעיר, היא; ולעבדך, אית בעיר.  {ס}

ה ואמרו, אם אשכחנא רחמין בעינך--תתייהיב ארעא הדא לעבדך, לאחסנא:  לא תעבריננא, ית ירדנא.  ו ואמר משה, לבני גד ולבני ראובן:  האחיכון, ייתון לאגחא קרבא, ואתון, תיתבון הכא.  ז ולמא תונון, ית ליבא דבני ישראל--מלמעבר, לארעא, דיהב להון, ה'.  ח כדין עבדו, אבהתכון, כד שלחית יתהון מרקם גיאה, למחזי ית ארעא.  ט וסליקו עד נחלא דאתכלא, וחזו ית ארעא, ואוניאו, ית ליבא דבני ישראל--בדיל דלא למיעל, לארעא, דיהב להון, ה'.  י ותקיף רוגזא דה', ביומא ההוא; וקיים, למימר.  יא אם יחזון גובריא דסליקו ממצריים, מבר עסרין שנין ולעילא, ית ארעא, דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב:  ארי לא אשלימו, בתר דחלתי.  יב אלהין כלב בר יפונה, קניזאה, ויהושוע, בר נון:  ארי אשלימו, בתר דחלתא דה'.  יג ותקיף רוגזא דה', בישראל, ואוחרינון במדברא, ארבעין שנין--עד דסף, כל דרא, דעבד דביש, קודם ה'.  יד והא קמתון, בתר אבהתכון--תלמידי, גובריא חייביא:  לאוספא עוד, על תקוף רוגזא דה'--על ישראל.  טו ארי תתובון, מבתר דחלתיה, ויוסיף עוד, לאוחרותהון במדברא; ותחבלון, לכל עמא הדין.  {ס}

טז וקריבו לוותיה ואמרו, חטרין דען נבני לבעירנא הכא, וקרווין, לטפלנא.  יז ואנחנא נזדרז מבעין, קודם בני ישראל, עד דנעילינון, לאתרהון; וייתיב טפלנא בקרווין כריכן, מן קודם יתבי ארעא.  יח לא נתוב, לבתנא--עד, דיחסנון בני ישראל, גבר, אחסנתיה.  יט ארי לא נחסין עימהון, מעברא לירדנא ולהלאה:  ארי קבילנא אחסנתנא לנא, מעברא לירדנא מדנחא.  {פ}

כ ואמר להון משה, אם תעבדון ית פתגמא הדין:  אם תזדרזון קודם עמא דה', לקרבא.  כא ויעבר לכון כל דמזרז ית ירדנא, קודם עמא דה', עד דיתריך ית בעלי דבבוהי, מן קודמוהי.  כב ותתכביש ארעא קודם עמא דה', ובתר כין תתובון--ותהון זכאין קודם ה', ומישראל; ותהי ארעא הדא לכון, לאחסנא--קודם ה'.  כג ואם לא תעבדון כין, הא חבתון קודם ה'; ודעו, חובתכון, דתשכח, יתכון.  כד בנו לכון קרווין לטפלכון, וחטרין לענכון; ודייפוק מפומכון, תעבדון.  כה ואמר בני גד ובני ראובן, למשה למימר:  עבדך יעבדון, כמא דריבוני מפקיד.  כו טפלנא נשנא, גיתנא וכל בעירנא--יהון תמן, בקרווי גלעד.  כז ועבדך יעברון כל מזרז חילא, קודם עמא דה'--לקרבא:  כמא דריבוני, ממליל.  כח ופקיד להון, משה, ית אלעזר כהנא, וית יהושוע בר נון; וית רישי אבהת שבטיא, לבני ישראל.  כט ואמר משה להון, אם יעברון בני גד ובני ראובן עימכון ית ירדנא כל דמזרז לקרבא קודם עמא דה', ותתכביש ארעא, קודמיכון--ותיתנון להון ית ארע גלעד, לאחסנא.  ל ואם לא יעברון מזרזין, עימכון--ויחסנון ביניכון, בארעא דכנען.  לא ואתיבו בני גד ובני ראובן, למימר:  ית דמליל ה' לעבדך, כין נעביד.  לב נחנא נעבר מזרזין קודם עמא דה', לארעא דכנען; ועימנא אחודת אחסנתנא, מעברא לירדנא.  לג ויהב להון משה לבני גד ולבני ראובן ולפלגות שבטא דמנשה בר יוסף, ית מלכותיה דסיחון מלכא אמוראה, וית מלכותיה, דעוג מלכא דמתנן:  ארעא, לקרווהא בתחומין--קרווי ארעא, סחור סחור.  לד ובנו בני גד, ית דיבון וית עטרות, וית, ערוער.  לה וית עטרות שופן וית יעזר, ורמתא.  לו וית בית נמרה, וית בית הרן:  קרווין כריכן, וחטרין דען.  לז ובני ראובן בנו, ית חשבון וית אלעלא, וית, קריתיים.  לח וית נבו וית בעל מעון, מקפן שמהן--וית שבמה; וקרו בשמהן, ית שמהת קרוויא דבנו.  לט ואזלו בני מכיר בר מנשה, לגלעד--וכבשוהא; ותריך, ית אמוראה דבה.  מ ויהב משה ית גלעד, למכיר בר מנשה; ויתיב, בה.  מא ויאיר בר מנשה אזל, וכבש ית כפרניהון; וקרא יתהון, כפרני יאיר.  מב ונובח אזל, וכבש ית קנת וית כפרנהא; וקרא לה נובח, בשמיה.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?