תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כ

א ואתו בני ישראל כל כנשתא למדברא דצין, בירחא קדמאה, ויתיב עמא, ברקם; ומיתת תמן מרים, ואתקברת תמן.  ב ולא הוה מיא, לכנשתא; ואתכנישו, על משה ועל אהרון.  ג ונצא עמא, עם משה; ואמרו למימר, לווי דמיתנא במותא דאחנא קודם ה'.  ד ולמא אתיתון ית קהלא דה', למדברא הדין, לממת תמן, אנחנא ובעירנא.  ה ולמא אסיקתונא, ממצריים, לאיתאה יתנא, לאתרא בישא הדין:  לא אתר כשר לבית זרע, ואף לא תינין וגופנין ורימונין, ומיא לית, למשתי.  ו ועל משה ואהרון מן קודם קהלא, לתרע משכן זמנא, ונפלו, על אפיהון; ואתגלי יקרא דה', להון.  {פ}

ז ומליל ה', עם משה למימר.  ח סב ית חוטרא, וכנוש ית כנשתא את ואהרון אחוך, ותמללון עם כיפא לעיניהון, וייתין מוהי; ותפיק להון מיא מן כיפא, ותשקי ית כנשתא וית בעירהון.  ט ונסיב משה ית חוטרא, מן קודם ה'--כמא דפקדיה.  י וכנשו משה ואהרון, ית קהלא--לקדם כיפא; ואמר להון, שמעו כען סרבניא--המן כיפא הדין, נפיק לכון מיא.  יא וארים משה ית ידיה, ומחא ית כיפא בחוטריה--תרתין זמנין; ונפקו מיא סגיאי, ושתיאת כנשתא ובעירהון.  {ס}

יב ואמר ה', למשה ולאהרון, חלף דלא הימנתון במימרי, לקדשותי לעיני בני ישראל--בכין, לא תעלון ית קהלא הדין, לארעא, דיהבית להון.  יג אינון מי מצותא, דנצו בני ישראל קודם ה'; ואתקדש, בהון.  {ס}

יד ושלח משה אזגדין מרקם, לוות מלכא דאדום:  כדנן אמר, אחוך ישראל, את ידעת, ית כל עקתא דאשכחתנא.  טו ונחתו אבהתנא למצריים, ויתיבנא במצריים יומין סגיאין; ואבאישו לנא מצראי, ולאבהתנא.  טז וצלינא קודם ה', וקביל צלותנא, ושלח מלאכא, ואפקנא ממצריים; והא אנחנא ברקם, קרתא דבסטר תחומך.  יז נעבר כען בארעך, לא נעבר בחקל ובכרם, ולא נשתי, מי גוב:  באורח מלכא ניזיל, לא נסטי לימינא ולסמאלא, עד דנעבר, תחומך.  יח ואמר ליה אדומאה, לא תעבר בתחומי--דלמא בדקטלין בחרבא, אפוק לקדמותך.  יט ואמרו ליה בני ישראל, באורח כבישא ניסק, ואם מייך נשתי אנא ובעיריי, ואתין דמיהון; לחוד לית פתגם ביש, ברגליי אעבר.  כ ואמר, לא תעבר; ונפק אדומאה לקדמותיה, בחיל רב וביד תקיפא.  כא וסריב אדומאה, לא שבק ית ישראל, למעבר, בתחומיה; וסטא ישראל, מלוותיה.  {פ}

כב ונטלו, מרקם; ואתו בני ישראל כל כנשתא, להור טורא.  כג ואמר ה' למשה ולאהרון, בהור טורא, על תחום ארעא דאדום, למימר.  כד יתכניש אהרון, לעמיה, ארי לא ייעול לארעא, דיהבית לבני ישראל--על דסריבתון על מימרי, למי מצותא.  כה דבר, ית אהרון, וית אלעזר, בריה; ותסיק יתהון, להור טורא.  כו ותשלח ית אהרון ית לבושוהי, ותלבישינון ית אלעזר בריה; ואהרון יתכניש, וימות תמן.  כז ועבד משה, כמא דפקיד ה'; וסליקו להור טורא, לעיני כל כנשתא.  כח ואשלח משה ית אהרון ית לבושוהי, ואלביש יתהון ית אלעזר בריה, ומית אהרון תמן, בריש טורא; ונחת משה ואלעזר, מן טורא.  כט וחזו, כל כנשתא, ארי מית, אהרון; ובכו ית אהרון תלתין יומין, כול בית ישראל.  {ס}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?