תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כב

א ונטלו, בני ישראל; ושרו במישריא דמואב, מעברא לירדנא דיריחו.  {ס}

ב וחזא בלק, בר ציפור, ית כל דעבד ישראל, לאמוראה.  ג ודחיל מואבאה מן קודם עמא, לחדא--ארי סגי הוא; ועקת למואבאי, מן קודם בני ישראל.  ד ואמר מואב לסבי מדיין, כען ישיצון קהלא ית כל סחרננא, כמא דמלחיך תורא, ית ירוקא דחקלא; ובלק בר ציפור מלכא למואב, בעידנא ההוא.  ה ושלח אזגדין לוות בלעם בר בעור, לפתור ארם דעל פרת ארע בני עמיה--למקרי ליה:  למימר, הא עמא נפק ממצריים הא חפא ית עין שמשא דארעא, והוא שרי, מלקבלי.  ו וכען איתא כען לוט לי ית עמא הדין, ארי תקיף הוא מיני--מאים איכול לאגחא ביה קרב, ואתרכיניה מן ארעא:  ארי ידענא, ית דתבריך מברך, ודתלוט, ליט.  ז ואזלו סבי מואב, וסבי מדיין, וקסמיא, בידיהון; ואתו, לוות בלעם, ומלילו עימיה, פתגמי בלק.  ח ואמר להון, ביתו הכא בליליא, ואתיב יתכון פתגמא, כמא דימליל ה' עימי; ואוריכו רברבי מואב, עם בלעם.  ט ואתא מימר מן קודם ה', לוות בלעם; ואמר, מאן גובריא האילין דעימך.  י ואמר בלעם, קודם ה':  בלק בר ציפור מלכא דמואב, שלח לוותי.  יא הא עמא דנפק ממצריים, וחפא ית עין שמשא דארעא; כען, איתא לוט לי יתיה--מאים איכול לאגחא ביה קרב, ואתרכיניה.  יב ואמר ה' לבלעם, לא תיזיל עימהון; לא תלוט ית עמא, ארי בריך הוא.  יג וקם בלעם, בצפרא, ואמר לרברבי בלק, איזילו לארעכון:  ארי רעווא קודם ה', דלא למשבקי למיזל עימכון.  יד וקמו רברבי מואב, ואתו לוות בלק; ואמרו, סריב בלעם למיתי עימנא.  טו ואוסיף עוד, בלק, שלח רברבין, סגיאין ויקירין מאילין.  טז ואתו, לוות בלעם; ואמרו ליה, כדנן אמר בלק בר ציפור, לא כען תתמנע, מלמיתי לוותי.  יז ארי יקרא אייקרינך לחדא, וכול דתימר לי אעביד; ואיתא כען, לוט לי, ית, עמא הדין.  יח ואתיב בלעם, ואמר לעבדי בלק, אם ייתין לי בלק מלי ביתיה, כסף ודהב--לית לי רשו, למעבר על גזירת מימרא דה' אלהי, למעבד זעירתא, או רבתא.  יט וכען, אוריכו כען הכא אף אתון--בליליא; ואדע, מא יוסיף ה' למללא עימי.  כ ואתא מימר מן קודם ה' לוות בלעם, בליליא, ואמר ליה אם למקרי לך אתו גובריא, קום איזיל עימהון; וברם, ית פתגמא דאמליל עימך--יתיה תעביד.  כא וקם בלעם בצפרא, וזריז ית אתניה; ואזל, עם רברבי מואב.  כב ותקיף רוגזא דה', ארי אזיל הוא, ואתעתד מלאכא דה' באורחא, לסטן ליה; והוא רכיב על אתניה, ותרין עולימוהי עימיה.  כג וחזת אתנא ית מלאכא דה' מעתד באורחא, וחרביה שליפא בידיה, וסטת אתנא מן אורחא, ואזלת בחקלא; ומחא בלעם ית אתנא, לאסטיותה לאורחא.  כד וקם מלאכא דה', בשביל כרמיא--אתרא דגדירא מכא, וגדירא מכא.  כה וחזת אתנא ית מלאכא דה', ואידחיקת עם כותלא, ודחקת ית רגלא דבלעם, לכותלא; ואוסיף, לממחה.  כו ואוסיף מלאכא דה', עבר; וקם באתר עק, דלית אורח למסטי לימינא ולסמאלא.  כז וחזת אתנא ית מלאכא דה', ורבעת תחות בלעם; ותקיף רוגזא דבלעם, ומחא ית אתנא בחוטרא.  כח ופתח ה', ית פומא דאתנא; ואמרת לבלעם, מא עבדית לך, ארי מחיתני, דנן תלת זמנין.  כט ואמר בלעם לאתנא, ארי חייכת בי; אילו פון אית חרבא בידי, ארי כען קטלתיך.  ל ואמרת אתנא לבלעם, הלא אנא אתנך דרכיבת עליי מדאיתך עד יומא הדין--המילף אליפנא, למעבד לך כדין; ואמר, לא.  לא וגלא ה', ית עיני בלעם, וחזא ית מלאכא דה' מעתד באורחא, וחרביה שליפא בידיה; וכרע וסגיד, לאפוהי.  לב ואמר ליה, מלאכא דה', על מא מחיתא ית אתנך, דנן תלת זמנין; הא אנא נפקית לסטן, ארי גלי קודמיי דאת רעי למיזל באורחא לקבלי.  לג וחזתני, אתנא, וסטת מן קודמיי, דנן תלת זמנין; אילו פון לא סטת מן קודמיי, ארי כען אף יתך קטלית ויתה קיימית.  לד ואמר בלעם למלאכא דה', חבית--ארי לא ידעית, ארי את מעתד לקדמותי באורחא; וכען אם ביש בעינך, אתוב לי.  לה ואמר מלאכא דה' לבלעם, איזיל עם גובריא, וברם ית פתגמא דאמליל עימך, יתיה תמליל; ואזל בלעם, עם רברבי בלק.  לו ושמע בלק, ארי אתא בלעם; ונפק לקדמותיה לקרתא דמואב, דעל תחום ארנון--דבסטר תחומא.  לז ואמר בלק לבלעם, הלא משלח שלחית לוותך למקרי לך--למא לא אתיתא, לוותי; הבקושטא הוויתא אמר, לית אנא יכיל לייקרותך.  לח ואמר בלעם לבלק, הא אתיתי לוותך--כען, המיכל יכילנא למללא מידעם:  פתגמא, דישווי ה' בפומי--יתיה אמליל.  לט ואזל בלעם, עם בלק; ואעליה, לקרית מחוזוהי.  מ ונכס בלק, תורין וען; ושלח לבלעם, ולרברביא דעימיה.  מא והוה בצפרא--ודבר בלק ית בלעם, ואסקיה לרמת דחלתיה; וחזא מתמן, קצת מן עמא. 


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?