תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק טו

א ומליל ה', עם משה למימר. ב מליל עם בני ישראל, ותימר להון: ארי תיעלון, לארע מותבניכון, דאנא, יהיב לכון. ג ותעבדון קורבנא קודם ה', עלתא או נכסת קודשיא, לפרשא נדרא או בנדבתא, או במועדיכון--למעבד לאתקבלא ברעווא, קודם ה', מן תורי, או מן ענא. ד ויקריב דמקריב קורבניה, קודם ה'--מנחתא, סולתא עסרונא, דפיל, ברבעות הינא משחא. ה וחמרא לנסכא רבעות הינא, תעביד על עלתא או לנכסת קודשיא--לאימרא, חד. ו או לדכרא תעביד מנחתא, סולתא תרין עסרונין, דפילא במשח, תלתות הינא. ז וחמרא לנסכא, תלתות הינא--תקריב לאתקבלא ברעווא, קודם ה'. ח וארי תעביד בר תורי, עלתא או נכסת קודשיא, לפרשא נדרא או נכסת קודשיא, קודם ה'. ט ויקריב על בר תורי מנחתא, סולתא תלתא עסרונין, דפיל במשח, פלגות הינא. י וחמרא תקריב לנסכא, פלגות הינא--קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'. יא כדין יתעביד, לתורא חד, או, לדכרא חד; או לאימר באימריא, או בעיזיא. יב כמניין, דתעבדון--כדין תעבדון לחד, כמניינהון. יג כל יציבא יעביד כדין, ית אילין, לקרבא קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'. יד וארי יתגייר עימכון גיורא או דביניכון, לדריכון, ויעביד קורבן דמתקבל ברעווא, קודם ה'--כמא דתעבדון, כין יעביד. טו קהלא, קיימא חד לכון ולגיוריא דיתגיירון: קיים עלם לדריכון, כוותכון גיורא יהי קודם ה'. טז אורייתא חדא ודינא חד, יהי לכון, ולגיוריא, דיתגיירון עימכון. {פ}

יז ומליל ה', עם משה למימר. יח מליל עם בני ישראל, ותימר להון: במיעלכון, לארעא, דאנא מעיל יתכון, לתמן. יט ויהי, במיכלכון מלחמא דארעא--תפרשון אפרשותא, קודם ה'. כ ריש, אצוותכון--חלתא, תפרשון אפרשותא: כמא דמפרשין מן אידרא, כין תפרשון יתה. כא מריש, אצוותכון, תיתנון קודם ה', אפרשותא--לדריכון. {ס}

כב וארי תשתלון--ולא תעבדון, ית כל פיקודיא האילין: דמליל ה', עם משה. כג ית כל דפקיד ה' לכון, בידא דמשה: מן יומא דפקיד ה', ולהלאה--לדריכון. כד ויהי, אם מעיני כנשתא אתעבידת לשלו, ויעבדון כל כנשתא תור בר תורי חד לעלתא לאתקבלא ברעווא קודם ה', ומנחתיה ונסכיה כדחזי; וצפיר בר עיזין חד, לחטתא. כה ויכפר כהנא, על כל כנשתא דבני ישראל--וישתביק להון: ארי שלותא היא--ואינון איתיאו ית קורבנהון קורבנא קודם ה' וחובתהון קודם ה', על שלותהון. כו וישתביק, לכל כנשתא דבני ישראל, ולגיוריא, דיתגיירון ביניהון: ארי לכל עמא, בשלותא. {ס}

כז ואם אנש חד, יחוב בשלו--ויקריב עיזא בת שתה, לחטתא. כח ויכפר כהנא, על אנש דאשתלי במיחביה בשלו--קודם ה': לכפרא עלוהי, וישתביק ליה. כט יציבא בבני ישראל, ולגיוריא דיתגיירון ביניהון--אורייתא חדא יהי לכון, לדיעביד בשלו. ל ואנש דיעביד בריש גלי, מן יציביא ומן גיוריא--קודם ה', הוא מרגיז; וישתיצי אנשא ההוא, מגו עמיה. לא ארי על פתגמא דה' בסר, וית פיקודוהי אשני; אשתיצאה ישתיצי אנשא ההוא, חוביה ביה. {פ}

לב והוו בני ישראל, במדברא; ואשכחו, גבר כד מגביב אעין--ביומא דשבתא. לג וקריבו יתיה, דאשכחו יתיה כד מגביב אעין--לוות משה, ולוות אהרון, ולוות, כל כנשתא. לד ואסרו יתיה, בבית מטרא: ארי לא אתפרש להון, מא דיעבדון ליה. {ס}

לה ואמר ה' למשה, אתקטלא יתקטיל גוברא; רגומו יתיה באבניא כל כנשתא, מברא למשריתא. לו ואפיקו יתיה כל כנשתא, למברא למשריתא, ורגמו יתיה באבניא, ומית: כמא דפקיד ה', ית משה. {פ}

לז ואמר ה', למשה למימר. לח מליל עם בני ישראל, ותימר להון, ויעבדון להון כרוספדין על כנפי כסותהון, לדריהון; וייתנון על כרוספד כנפא, חוטא דתכילתא. לט ויהון לכון, לכרוספדין, ותחזון יתיה ותדכרון ית כל פיקודיא דה', ותעבדון יתהון; ולא תטעון בתר הרהור ליבכון, ובתר חיזו עיניכון, דאתון טען, בתריהון. מ בדיל דתדכרון, ותעבדון ית כל פיקודיי; ותהון קדישין, קודם אלהכון. מא אנא ה' אלהכון, דאפיקית יתכון מארעא דמצריים, למהוי לכון, לאלה: אנא, ה' אלהכון. {פ}