תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק יא

א והוה עמא כד מסתקפין, ביש קודם ה'; ושמיע קודם ה', ותקיף רוגזיה, ודליקת בהון אישתא מן קודם ה', ושיציאת בסייפי משריתא.  ב וצווח עמא, על משה; וצלי משה קודם ה', ואשתקעת אישתא.  ג וקרא שמיה דאתרא ההוא, דליקתא:  ארי דליקת בהון, אישתא מן קודם ה'.  ד ורברבין דביניהון, שאילו שאילתא; ותבו ובכו, אף בני ישראל, ואמרו, מאן יוכיליננא בסרא.  ה דכירין אנחנא, ית נוניא, דהווינא אכלין במצריים, מגן; ית בוציניא, וית אבטיחיא, וכרתי ובוצלי, ותומי.  ו וכען נפשנא תאיבא, לית כול מידעם--אלהין, למנא עיננא.  ז ומנא, כבר זרע גידא הוא; וחזוויה, כחיזו בדולחא.  ח שייטין עמא ולקטין דצבי טחין ברחיא, ודצבי דאיך במדוכתא, ומבשלין ליה בקדרא, ועבדין יתיה גריצן; והוי טעמיה, כטעים דליש במשחא.  ט וכד נחית טלא על משריתא, בליליא, נחית מנא, עלוהי.  י ושמע משה ית עמא, בכן לזרעייתהון--גבר, בתרע משכניה; ותקיף רוגזא דה' לחדא, ובעיני משה ביש.  יא ואמר משה קודם ה', למא אבאישתא לעבדך, ולמא לא אשכחית רחמין, קודמך:  לשוואה, ית מטול כל עמא הדין--עליי.  יב האב אנא, לכל עמא הדין--אם בניי, אינון:  דאמרת לי סוברהי בתוקפך, כמא דמסובר תורביינא ית ינקא, על ארעא, דקיימתא לאבהתוהי.  יג מנן לי בסרא, למיתן לכל עמא הדין:  ארי בכן עליי למימר, הב לנא בסרא וניכול.  יד לית אנא יכיל בלחודיי, לסוברא ית כל עמא הדין:  ארי יקיר, מיני.  טו ואם כדין את עביד לי, קטולני כען מקטל--אם אשכחית רחמין, קודמך; ולא אחזי, בבשתי.  {פ}

טז ואמר ה' למשה, כנוש קודמיי שבעין גוברא מסבי ישראל, דידעתא, ארי אינון סבי עמא וסרכוהי; ותדבר יתהון למשכן זמנא, ויתעתדון תמן עימך.  יז ואתגלי, ואמליל עימך תמן, וארבי מן רוחא דעלך, ואשווי עליהון; ויסוברון עימך במטול עמא, ולא תסובר את בלחודך.  יח ולעמא תימר אזדמנו למחר, ותיכלון בסרא--ארי בכיתון קודם ה' למימר מאן יוכיליננה בסרא, ארי טב לנא במצריים; וייתין ה' לכון בסרא, ותיכלון.  יט לא יומא חד תיכלון, ולא תרין יומין; ולא חמשא יומין, ולא עסרא יומין, ולא, עסרין יום.  כ עד ירח יומין, עד דתקוצון ביה, ויהי לכון, לתקלא:  חלף, דקצתון במימרא דה' דשכינתיה שריא ביניכון, ובכיתון קודמוהי למימר, למא דנן נפקנא ממצריים.  כא ואמר, משה, שית מאה אלפין גוברא רגלאה, עמא דאנא ביניהון; ואת אמרת, בסרא אתין להון, וייכלון, ירח יומין.  כב הען ותורין יתנכסון להון, היספקון להון; אם ית כל נוני ימא יתכנשון להון, היספקון להון.  {פ}

כג ואמר ה' למשה, המימרא דה' מתעכב; כען תחזי היערעינך פתגמי, אם לא.  כד ונפק משה--ומליל עם עמא, ית פתגמיא דה'; וכנש שבעין גוברא, מסבי עמא, ואקים יתהון, סחור סחור למשכנא.  כה ואתגלי ה' בעננא, ומליל עימיה, ורבי מן רוחא דעלוהי, ויהב על שבעין גוברא סביא; והוה, כד שרת עליהון רוח נבואה, ומתנבן, ולא פסקין.  כו ואשתארו תרין גוברין במשריתא שום חד אלדד ושום תניינא מידד ושרת עליהון רוח נבואה, ואינון בכתיביא, ולא נפקו, למשכנא; ואתנביאו, במשריתא.  כז ורהט עולימא, וחווי למשה ואמר:  אלדד ומידד, מתנבן במשריתא.  כח ואתיב יהושוע בר נון, משומשניה דמשה מעולימוהי--ואמר:  ריבוני משה, אסרינון.  כט ואמר ליה משה, הקנאתי את מקני; רעינא פון דיהון כל עמיה דה', נביין--ארי ייתין ה' ית רוח נבואתיה, עליהון.  ל ואתכניש משה, למשריתא--הוא, וסבי ישראל.  לא ורוחא נטל מן קודם ה', ואפרח שליו מן ימא, ורמא על משריתא כמהלך יומא לכא וכמהלך יומא לכא, סחור סחור למשריתא--וכרום תרתין אמין, על אפי ארעא.  לב וקם עמא כל יומא ההוא וכל ליליא וכול יומא דבתרוהי, וכנשו ית שליו--דאזער, כנש עסרא דגורין; ושטחו להון משטחין, סחור סחור למשריתא.  לג בסרא, עד כען בין שיניהון--עד, לא פסק; ורוגזא דה', תקיף בעמא, וקטל ה' בעמא, קטול סגי לחדא.  לד וקרא ית שמיה דאתרא ההוא, קברי דמשאלי:  ארי תמן, קברו, ית עמא, דשאילו.  לה מקברי דמשאלי נטלו עמא, לחצרות; והוו, בחצרות.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?