תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כג

א ואמר בלעם לבלק, בני לי הכא שבעא מדבחין; ואתקין לי הכא, שבעא תורין ושבעא דכרין.  ב ועבד בלק, כמא דמליל בלעם; ואסיק בלק ובלעם תור ודכר, על כל מדבח.  ג ואמר בלעם לבלק, אתעתד על עלתך, ואהך מאים יערע מימר מן קודם ה' לקדמותי, ופתגמא דיחזינני ואחווי לך; ואזל, יחידאי.  ד וערע מימר מן קודם ה', בבלעם; ואמר קודמוהי, ית שבעא מדבחין סדרית, ואסיקית תור ודכר, על כל מדבח.  ה ושווי ה' פתגמא, בפומא דבלעם; ואמר תוב לוות בלק, וכדין תמליל.  ו ותב לוותיה, והא מעתד על עלתיה--הוא, וכל רברבי מואב.  ז ונטל מתליה, ואמר:  מן ארם דברני בלק מלכא דמואב, מטורי מדנחא--איתא לוט לי יעקוב, ואיתא תריך לי ישראל.  ח מא אלוטיה, דלא לטיה אל; ומא אתרכיה, דלא תרכיה ה'.  ט ארי מריש טוריא חזיתיה, ומרמתא סכיתיה:  הא עמא בלחודיהון עתידין דיחסנון עלמא, ובעממיא לא ייתדנון גמירא.  י מאן ייכול לממני דעדקיא דבית יעקוב דאמיר עליהון יסגון כעפרא דארעא, או חדא מארבע משרייתא דישראל; תמות נפשי מותא דקשיטוהי, ויהי סופי כוותהון.  יא ואמר בלק לבלעם, מא עבדת לי:  למלט סנאיי דברתך, והא ברכא מבריכת להון.  יב ואתיב, ואמר:  הלא, ית דישווי ה' בפומי--יתיה אטר, למללא.  יג ואמר ליה בלק, איתא כען עימי לאתר אוחרן דתחזיניה מתמן--לחוד קצתיה תחזי, וכוליה לא תחזי; ותלוטיה לי, מתמן.  יד ודבריה לחקל סכותא, לריש רמתא; ובנא שבעא מדבחין, ואסיק תור ודכר על כל מדבח.  טו ואמר, לבלק, אתעתד הכא, על עלתך; ואנא, אתמטי עד כא.  טז וערע מימר מן קודם ה' בבלעם, ושווי פתגמא בפומיה; ואמר תוב לוות בלק, וכדין תמליל.  יז ואתא לוותיה, והא מעתד על עלתיה, ורברבי מואב, עימיה; ואמר ליה בלק, מא מליל ה'.  יח ונטל מתליה, ואמר:  קום בלק ושמע, אצית למימרי בר ציפור.  יט לא כמילי בני אנשא מימר אלהא, בני אנשא אמרין ומכדבין, ואף לא כעובדי בני בסרא, דאינון גזרין למעבד תייבין ומתמלכין; הוא אמר ועביד, וכל מימריה מתקיים.  כ הא ברכן, קבילית; אברכיניה לישראל, ולא אתיב ברכתי מינהון.  כא אסתכלית ולית פלחי גילולין בדבית יעקוב, ואף לא עבדי ליאות שקר בישראל; מימרא דה' אלההון בסעדהון, ושכינת מלכהון ביניהון.  כב אל, דאפיקינון ממצריים--תוקפא ורומא, דיליה.  כג ארי לא נחשיא צבן דייטב לדבית יעקוב, ואף לא קסמיא רען ברבות בית ישראל; כעידן, יתאמר ליעקוב ולישראל, מא עבד, אלהא.  כד הא עמא כליתא שרי, וכאריא יתנטל; לא ישרי בארעיה עד דיקטול קטול, ונכסי עממיא יירת.  כה ואמר בלק לבלעם, אף מלט לא תלוטינון; אף ברכא, לא תבריכינון.  כו ואתיב בלעם, ואמר לבלק:  הלא, מלילית עימך למימר, כול דימליל ה', יתיה אעביד.  כז ואמר בלק, לבלעם, איתא כען אדברינך, לאתר אוחרן; מאים תהי רעווא מן קודם ה', ותלוטיה לי מתמן.  כח ודבר בלק, ית בלעם, ריש רמתא, דמסתכיא על אפי בית ישימון.  כט ואמר בלעם לבלק, בני לי הכא שבעא מדבחין; ואתקין לי הכא, שבעא תורין ושבעא דכרין.  ל ועבד בלק, כמא דאמר בלעם; ואסיק תור ודכר, על כל מדבח. 


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?