תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק ה

א ומליל ה', עם משה למימר.  ב פקיד, ית בני ישראל, וישלחון מן משריתא, כל דסגיר וכל דדאיב; וכול, דמסאב לטמי נפשא.  ג מדכר עד נוקבא תשלחון, למברא למשריתא תשלחונונון; ולא יסאבון ית משרייתהון, דשכינתי שריא ביניהון.  ד ועבדו כין, בני ישראל, ושלחו יתהון, למברא למשריתא:  כמא דמליל ה' עם משה, כין עבדו בני ישראל.  {פ}

ה ומליל ה', עם משה למימר.  ו מליל, עם בני ישראל, גבר או איתא ארי יעבדון מכל חובי אנשא, לשקרא שקר קודם ה'; ויחוב, אנשא ההוא.  ז ויוודון, ית חוביהון דעבדו, ויתיב ית חובתיה ברישיה, וחומשיה יוסיף עלוהי; וייתין, לדחייב ליה.  ח ואם לית לגוברא פריק, לאתבא חובתא ליה--חובתא דמתיב קודם ה', לכהנא:  בר, מדכר כיפוריא, דיכפר ביה, עלוהי.  ט וכל אפרשותא לכל קודשיא דבני ישראל, דיקרבון לכהנא--דיליה יהי.  י וגבר ית מעסר קודשוהי, דיליה יהי; גבר דייתין לכהנא, דיליה יהי.  {פ}

יא ומליל ה', עם משה למימר.  יב מליל עם בני ישראל, ותימר להון:  גבר גבר ארי תסטי איתתיה, ותשקר ביה שקר.  יג וישכוב גבר יתה, שכבת זרעא, ויהי מכוסא מעיני בעלה, ומיטמרא והיא מסאבא; וסהיד לית בה, והיא לא אתאחדת.  יד ויעבר עלוהי רוח קנאה ויקני ית איתתיה, והיא מסאבא; או עבר עלוהי רוח קנאה וקני ית איתתיה, והיא לא מסאבא.  טו וייתי גוברא ית איתתיה, לוות כהנא, וייתי ית קורבנה עלה, חד מן עסרא בתלת סאין קמח סערין; לא יריק עלוהי משחא, ולא ייתין עלוהי לבונתא--ארי מנחת קנאתא הוא, מנחת דוכרנא מדכרת חובין.  טז ויקריב יתה, כהנא; ויקימינה, קודם ה'.  יז וייסב כהנא מי כיור, במן דחסף; ומן עפרא, דיהי באיסודי משכנא, ייסב כהנא, וייתין למיא.  יח ויקים כהנא ית איתתא, קודם ה', ויפרע ית רישא דאיתתא, וייתין על ידהא ית מנחת דוכרנא מנחת קנאתא היא; ובידא דכהנא יהון, מיא מריריא מלטטיא.  יט ויומי יתה כהנא, ויימר לאיתתא אם לא שכיב גבר יתיך, ואם לא סטית לאסתאבא, בר מבעליך--הוי זכאה, ממיא מריריא מלטטיא האילין.  כ ואת, ארי סטית בר מבעליך--וארי אסתאבת; ויהב גבר ביך ית שכובתיה, בר מבעליך.  כא ויומי כהנא ית איתתא, במומתא דלווטא, ויימר כהנא לאיתתא, ייתין ה' יתיך ללווט ולמומי בגו עמיך--בדייתין ה' ית ירכיך מסיא, וית מעכי נפיחין.  כב וייעלון מיא מלטטיא האילין, במעכי, לאפחא מעין, ולאמסאה יירך; ותימר איתתא, אמן אמן.  כג ויכתוב ית לווטיא האילין, כהנא--בספרא; וימחוק, למיא מריריא.  כד וישקי, ית איתתא, ית מיא מריריא, מלטטיא; וייעלון בה מיא מלטטיא, ללווט.  כה וייסב כהנא מידא דאיתתא, ית מנחת קנאתא; וירים ית מנחתא קודם ה', ויקריב יתה למדבחא.  כו ויקמוץ כהנא מן מנחתא ית אדכרתה, ויסיק למדבחא; ובתר כין ישקי ית איתתא, ית מיא.  כז וישקינה ית מיא, ותהי אם אסתאבת ושקרת שקר בבעלה--וייעלון בה מיא מלטטיא ללווט, וייפחון מעהא ותתמסי ירכה; ותהי איתתא ללווטא, בגו עמה.  כח ואם לא אסתאבת איתתא, ודכיא היא--ותיפוק זכאה, ותעדי עידוי.  כט דא אורייתא, דקנאתא, דתסטי איתתא בר מבעלה, ותסתאב.  ל או גבר, דתעבר עלוהי רוח קנאה--ויקני ית איתתיה; ויקים ית איתתא, קודם ה', ויעביד לה כהנא, ית כל אורייתא הדא.  לא ויהי זכא גוברא, מחובין; ואיתתא ההיא, תקביל ית חובה.  {פ}


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?