תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


במדבר פרק כא

א ושמע כנענאה מלכא דערד, יתיב דרומא, ארי אתא ישראל, אורח מאלליא; ואגיח קרבא, בישראל, ושבא מיניה, שביא.  ב וקיים ישראל קיים קודם ה', ואמר:  אם ממסר תמסר ית עמא הדין, בידי--ואגמר, ית קרוויהון.  ג וקביל ה' צלותיה דישראל, ומסר ית כנענאה, וגמר יתהון, וית קרוויהון; וקרא שמיה דאתרא, חורמה.  {פ}

ד ונטלו מהור טורא, אורח ימא דסוף, לאקפא, ית ארעא דאדום; ועקת נפשא דעמא, באורחא.  ה ואתרעם עמא קודם ה', ועם משה נצו, למא אסיקתונא ממצריים, לממת במדברא:  ארי לית לחמא, ולית מיא, ונפשנא עקת, במנא הדין דמיכליה קליל.  ו וגרי ה' בעמא, ית חיוון קלן, ונכיתו, ית עמא; ומית עם סגי, מישראל.  ז ואתא עמא לוות משה ואמרו חבנא, ארי אתרעמנא קודם ה' ועימך נצינא--צלי קודם ה', ויעדי מיננא ית חויא; וצלי משה, על עמא.  ח ואמר ה' למשה, עביד לך קליא, ושו יתיה, על את; ויהי, כל דיתנכית, ויחזי יתיה, ויתקיים.  ט ועבד משה חויא דנחשא, ושווייה על את; והוי, כד נכית חויא ית גוברא--ומסתכל בחויא דנחשא, ומתקיים.  י ונטלו, בני ישראל; ושרו, באובות.  יא ונטלו, מאובות; ושרו במגזת עבראי, במדברא דעל אפי מואב, ממדנח, שמשא.  יב מתמן, נטלו; ושרו, בנחלא דזרד.  יג מתמן, נטלו, ושרו מעברא דארנון דבמדברא, דנפיק מתחום אמוראה:  ארי ארנון תחום מואב, בין מואב ובין אמוראה.  יד על כין, יתאמר, בספרא, קרבין עבד ה':  על ימא דסוף, וגבורן על נחלי ארנון.  טו ושפוך, לנחליא, דמידברין, לוקביל לחיית; ומסתמיך, לתחום מואב.  טז ומתמן, אתייהיבת להון בירא:  היא בירא, דאמר ה' למשה, כנוש ית עמא, ואתין להון מיא.  {ס}

יז בכין שבח ישראל, ית תושבחתא הדא:  סקי בירא, שבחו לה.  יח בירא דחפרוהא רברביא, כרוהא רישי עמא, ספריא, בחוטריהון; וממדברא, אתייהיבת להון.  יט ומדאתייהיבת להון, נחתא עימהון לנחליא; ומנחליא, סלקא עימהון לרמתא.  כ ומרמתא, לחיליא דבחקלי מואב--ריש, רמתא; ומסתכיא, על אפי בית ישימון.  {פ}

כא ושלח ישראל אזגדין, לוות סיחון מלכא אמוראה למימר.  כב אעבר בארעך, לא נסטי בחקל ובכרם--לא נשתי, מי גוב:  באורח מלכא ניזיל, עד דנעבר תחומך.  כג ולא שבק סיחון ית ישראל, למעבר בתחומיה, וכנש סיחון ית כל עמיה ונפק לקדמות ישראל למדברא, ואתא ליהץ; ואגיח קרבא, בישראל.  כד ומחהי ישראל, לפתגם דחרב; וירית ית ארעיה מארנונא, עד יובקא עד בני עמון--ארי תקיף, תחומא דבני עמון.  כה ונסיב, ישראל, ית כל קרוויא, האילין; ויתיב ישראל בכל קרווי אמוראה, בחשבון ובכל כפרנהא.  כו ארי חשבון--קרתא דסיחון מלכא אמוראה, היא; והוא אגיח קרבא, במלכא דמואב קדמאה, ונסיב ית כל ארעיה מיניה, עד ארנון.  כז על כין יימרון מתליא, עולו לחשבון; תתבני ותשתכלל, קרתא דסיחון.  כח ארי קידום תקיף כאישא נפק מחשבון, עבדי קרבא כשלהביתא מקרתא דסיחון:  קטילו עמא דשרו בלחית מואב, כומריא דפלחין בית דחלת רמתא דארנון.  כט ויי לכון מואבאי, אבדתון עמא דפלחין לכמוש; מסר בנוהי צירין ובנתיה בשביא, למלכא אמוראה סיחון.  ל פסקת מלכו מחשבון, עדא שולטן מדיבון; וצדיאו עד נופח, דסמיך עד מידבא.  לא ויתיב, ישראל, בארע, אמוראה.  לב ושלח משה לאללא ית יעזר, וכבשו כפרנהא; ותריך, ית אמוראה דתמן.  לג ואתפניאו, וסליקו, לאורח, מתנן; ונפק עוג מלכא דמתנן לקדמותהון הוא וכל עמיה, לאגחא קרבא--לאדרעי.  לד ואמר ה' למשה, לא תדחל מיניה--ארי בידך מסרית יתיה וית כל עמיה, וית ארעיה; ותעביד ליה--כמא דעבדתא לסיחון מלכא אמוראה, דיתיב בחשבון.  לה ומחו יתיה וית בנוהי וית כל עמיה, עד דלא אשתאר ליה משיזיב; ויריתו, ית ארעיה. 


תרגום אונקלוס מנוקד
 
תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו


יש לך שאלה או הערה?