תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - במדבר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו

במדבר פרק י

א ומליל ה', עם משה למימר. ב עביד לך, תרתין חצוצרן דכסף--נגיד, תעביד יתהון; ויהויין לך לערעא כנשתא, ולאטלא ית משרייתא. ג ויתקעון, בהון--ויזדמנון לוותך כל כנשתא, לתרע משכן זמנא. ד ואם בחדא, יתקעון--ויזדמנון לוותך רברביא, רישי אלפיא דישראל. ה ותתקעון, יבבתא--וייטלון, משרייתא, דשרן, קידומא. ו ותתקעון יבבתא, תניינות--וייטלון משרייתא, דשרן דרומא; יבבתא יתקעון, למטלניהון. ז ובמכנש, ית קהלא--תתקעון, ולא תייבבון. ח ובני אהרון כהניא, יתקעון בחצוצרתא; ויהון לכון לקיים עלם, לדריכון. ט וארי תיעלון לאגחא קרבא בארעכון, על מעיקי דמעיקין לכון--ותייבבון, בחצוצרתא; וייעול דוכרנכון לטבא, קודם ה' אלהכון, ותתפרקון, מסנאיכון. י וביום חדוותכון ובמועדיכון, וברישי ירחיכון--ותתקעון בחצוצרתא על עלוותכון, ועל נכסת קודשיכון; ויהון לכון לדוכרנא קודם אלהכון, אנא ה' אלהכון. {פ}

יא והוה בשתא תנייתא, בירחא תניינא--בעסרין בירחא; אסתלק, עננא, מעילווי, משכנא דסהדותא. יב ונטלו בני ישראל למטלניהון, ממדברא דסיניי; ושרא עננא, במדברא דפארן. יג ונטלו, בקדמיתא, על מימרא דה', בידא דמשה. יד ונטל טיקס משרית בני יהודה, בקדמיתא--לחיליהון; ועל חיליה--נחשון, בר עמינדב. טו ועל חילא--דשבטא, דבני יששכר: נתנאל, בר צוער. טז ועל חילא--דשבטא, דבני זבולון: אליאב, בר חילון. יז ומתפרק, משכנא; ונטלין בני גרשון ובני מררי, נטלי משכנא. יח ונטיל, טיקס משרית ראובן--לחיליהון; ועל חיליה--אליצור, בר שדיאור. יט ועל חילא--דשבטא, דבני שמעון: שלומיאל, בר צורישדיי. כ ועל חילא, דשבטא דבני גד: אליסף, בר דעואל. כא ונטלין, בני קהת, נטלי, מקדשא; ומקימין ית משכנא, עד מיתיהון. כב ונטיל, טיקס משרית בני אפריים--לחיליהון; ועל חיליה--אלישמע, בר עמיהוד. כג ועל חילא--דשבטא, דבני מנשה: גמליאל, בר פדהצור. כד ועל חילא--דשבטא, דבני בנימין: אבידן, בר גדעוני. כה ונטיל, טיקס משרית בני דן--מכניש לכל משרייתא, לחיליהון; ועל חיליה--אחיעזר, בר עמישדיי. כו ועל חילא--דשבטא, דבני אשר: פגעיאל, בר עוכרן. כז ועל חילא--דשבטא, דבני נפתלי: אחירע, בר עינן. כח אילין מטלני בני ישראל, לחיליהון; ונטלו. {ס}

כט ואמר משה, לחובב בר רעואל מדיינאה חמוהי דמשה, נטלין אנחנא לאתרא דאמר ה', יתיה אתין לכון; איתא עימנא ונוטיב לך, ארי ה' מליל לאיתאה טבתא על ישראל. ל ואמר ליה, לא איזיל: אלהין לארעי ולילדותי, איזיל. לא ואמר, לא כען תשבוק יתנא: ארי על כין ידעתא, כד הווינא שרן במדברא, וגבורן דאתעבידא לנא, חזיתא בעינך. לב ויהי, ארי תיזיל עימנא: ויהי טבא ההוא, דיוטיב ה' עימנא--ונוטיב לך. לג ונטלו מטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה', מהלך תלתא יומין; וארון קיימא דה' נטיל קודמיהון, מהלך תלתא יומין, לאתקנא להון, אתר בית משרי. לד וענן יקרא דה' מטל עילוויהון, ביממא, במיטלהון, מן משריתא. {ס} ׆ {ס}

לה והוה במיטל ארונא, ואמר משה: אתגלי ה', ויתבדרון סנאך, ויערקון בעלי דבבך, מן קודמך. לו ובמשרוהי, אמר: תוב ה', שרי ביקרך בגו ריבוות אלפיא דישראל. {ס} ׆ {פ}