משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א אֵין עֵדִים זוֹמְמִין נֶהְרָגִין וְלֹא לוֹקִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם רְאוּיִין לְעֵדוּת, וְיוּזְמוּ שְׁנֵיהֶם, אַחַר שֶׁנִּגְמַר הַדִּין. אֲבָל אִם הוּזָם אֶחָד מֵהֶן בִּלְבָד, אוֹ שֶׁהוּזָמוּ שְׁנֵיהֶם קֹדֶם גְּמָר דִּין, אוֹ שֶׁהוּזָמוּ שְׁנֵיהֶם אַחַר גְּמָר דִּין וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל--אֵין נֶעְנָשִׁין: אַף עַל פִּי שֶׁהוּזָמוּ, וְנִפְסְלוּ לְכָל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה.
ב נֶהְרָג זֶה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ הוּזָמוּ--אֵינָן נֶהְרָגִין מִן הַדִּין: שֶׁנֶּאֱמָר "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" (דברים יט,יט), וַעֲדַיִן לֹא עָשָׂה; וְדָבָר זֶה, מִפִּי הַקַּבָּלָה. אֲבָל אִם לָקָה זֶה שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו, לוֹקִין. וְכֵן אִם יָצָא הַמָּמוֹן מִיַּד זֶה לְיַד זֶה בְּעֵדוּתָן--חוֹזֵר לִבְעָלָיו, וּמְשַׁלְּמִין לוֹ.
ג הָיוּ הָעֵדִים שְׁלוֹשָׁה, אַפִלּוּ מֵאָה--אִם הֵעִידוּ בְּבֵית דִּין זֶה אַחַר זֶה, וְהֵעִיד כָּל אֶחָד מֵהֶן אַחַר חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, וְהוּזָמוּ מִקְצָתָן--אֵינָן נֶעְנָשִׁין: עַד שֶׁיּוּזְמוּ כֻּלָּן.
ד אֲבָל אִם הָיָה הֶפְסֵק בֵּין זֶה לְזֶה יָתֵר מִכְּדֵי דִּבּוּר, שְׁהוּא כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרָב--הֲרֵי נֶחְלְקָה הָעֵדוּת, וְהַשְּׁנַיִם שֶׁהוּזָמוּ נֶעְנָשִׁין, וְהַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים שֶׁהָיָה בֵּין דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים הֶפְסֵק, אֵין נֶעְנָשִׁין: וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּטֵלָה הָעֵדוּת כֻּלָּהּ, מִפְּנֵי שְׁהֶן כַּת אַחַת, הוֹאִיל וְנִפְסַל מִקְצָתָהּ, נִפְסְלָה כֻּלָּהּ.
ה [ד] הֵעִיד הָאֶחָד וְנֶחְקְרָה עֵדוּתוֹ, וְאָמַר הַשֵּׁנִי אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ, אוֹ שֶׁאָמַר הִין וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה, וְהוּזָמוּ שְׁנֵיהֶם--הֲרֵי שְׁנֵיהֶם נֶהְרָגִין אוֹ לוֹקִין אוֹ מְשַׁלְּמִין: שֶׁכָּל עֵד שֶׁאָמַר אַחַר עֵדוּת חֲבֵרוֹ הִין, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנֶּחְקַר וְהֵעִיד כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד חֲבֵרוֹ. וְאֵין לָעֵדִים זוֹמְמִין שְׁגָגָה, לְפִי שְׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה; לְפִיכָּךְ אֵין צְרִיכִין הַתְרָאָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו [ה] כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁנַיִם מְזִימִין אֶת הַמֵּאָה, אִם הֵעִידוּ הַמֵּאָה בְּבַת אַחַת--כָּךְ הֶן מְזִימִין אוֹתָן: אַפִלּוּ הָיוּ חֲמִשִּׁים כַּת, וּבָאוּ שְׁנַיִם אַחַר שְׁנַיִם.
ז כֵּיצַד: כַּת שֶׁהֵעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁהָרַג שִׁמְעוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים וֶהֱזִימוּהָ, וּבָאָה כַּת שְׁנִיָּה וְהֵעִידָה אוֹתָהּ עֵדוּת עַצְמָהּ שֶׁרְאוּבֵן הָרַג שִׁמְעוֹן בִּירוּשָׁלַיִם, וְעָמְדוּ אוֹתָן הַשְּׁנַיִם וְהֵזִימוּ גַּם זֹאת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁית, וְהָרְבִיעִית--אַפִלּוּ הֶן מֵאָה--כֻּלָּן נֶהְרָגִין עַל פִּי אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם.
ח [ו] כַּת שֶׁהֵעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁהָרַג שִׁמְעוֹן, וּבָאָה כַּת שְׁנִיָּה וְהֵזִימָה אֶת הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה--יֵהָרְגוּ הָעֵדִים הַזּוֹמְמִין, וְיִנָּצֵל רְאוּבֵן. בָּאָה כַּת שְׁלִישִׁית, וְהֵזִימָה אֶת הַכַּת הַשְּׁנִיָּה--תֵּהָרֵג הַכַּת הַשְּׁנִיָּה וּרְאוּבֵן, וְתִנָּצֵל הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה. בָּאָה כַּת רְבִיעִית, וְהֵזִימָה אֶת הַכַּת הַשְּׁלִישִׁית--תֵּהָרֵג הַכַּת הַשְּׁלִישִׁית וְהַכַּת הָרִאשׁוֹנָה, וְיִנָּצֵל רְאוּבֵן וְתִנָּצֵל הַכַּת הַשְּׁנִיָּה. וְכֵן אַפִלּוּ הֶן מֵאָה כַּת, זוֹ מְזִימָה אֶת זוֹ--כַּת נִכְנֶסֶת וְכַת יוצְאָה.
ט [ז] עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ עַל אִישׁ טְרֵפָה שֶׁהָרַג, וְהוּזָמוּ--אֵין נֶהְרָגִין: שֶׁאַפִלּוּ הֲרָגוּהוּ בִּידֵיהֶן--אֵינָן נֶהְרָגִין, לְפִי שְׁהוּא טְרֵפָה. וְכֵן הָעֵדִים שֶׁהָיוּ טְרֵפָה, וְהֵעִידוּ בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין, וְהוּזָמוּ--אֵין נֶהְרָגִין: שְׁאִם יוּזְמוּ זוֹמְמֵיהֶן--אֵין זוֹמְמֵיהֶן נֶהְרָגִין, שֶׁלֹּא הֵזִימוּ אֵלָא טְרֵפָה.
י [ח] עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ עַל אֶחָד, וְהִרְשִׁיעוּהוּ רֶשַׁע שְׁאֵין בּוֹ לֹא מַלְקוּת וְלֹא חִיּוּב מָמוֹן, וְאַחַר כָּךְ הוּזָמוּ--הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָמְמוּ לְהַלְקוֹת זֶה וְלֹא לְחַיְּבוֹ מָמוֹן.
יא כֵּיצַד: הֵעִידוּ עַל כּוֹהֵן שְׁהוּא חָלָל, כְּגוֹן שֶׁהֵעִידוּ וְאָמְרוּ בְּפָנֵינוּ נִתְגָּרְשָׁה אִמּוֹ אוֹ נֶחְלְצָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְהוּזָמוּ--הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין. וְכֵן אִם הֵעִידוּ עַל אָדָם שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה, וְהוּזָמוּ--לוֹקִין, וְאֵינָן גּוֹלִין. הֵעִידוּ עַל שׁוֹרוֹ שֶׁלְּזֶה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְהוּזָמוּ--לוֹקִין, וְאֵין מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּפֶר. הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁנִּמְכַּר בְּעֶבֶד עִבְרִי, וְהוּזָמוּ--לוֹקִין. וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ, מִפִּי הַקַּבָּלָה הֶן.
יב [ט] כָּךְ קִבְּלוּ חֲכָמִים, שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁהִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִצְדִּיקוּ אֶת הָרָשָׁע בְּעֵדוּתָן, וּבָאוּ אֲחֵרִים וֶהֱזִימוּם וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע--הֲרֵי עֵדִים הָרִאשׁוֹנִים לוֹקִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְשִׁיעוּ אֶת הַצַּדִּיק לְהַלְקוֹתוֹ. אֲבָל אִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁאָכַל בָּשָׂר בֶּחָלָב, אוֹ לָבַשׁ שַׁעַטְנֵז--הֲרֵי אֵלּוּ לוֹקִין מִשּׁוֹם שֶׁנֶּאֱמָר "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ, כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" (דברים יט,יט).
יג [י] שְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עַל רְאוּבֵן שֶׁנָּאַף עִם בַּת כּוֹהֵן, וְנִגְמַר דִּין רְאוּבֵן לֵחָנֵק וְדִין הַנּוֹאֶפֶת לִשְׂרֵפָה, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין--הֲרֵי אֵלּוּ נֶחְנָקִין, וְאֵינָן נִשְׂרָפִין; וְדָבָר זֶה קַבָּלָה.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב