משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת עֵדוּת פֵּרֶק יב

א  כָּל הַנִּפְסָל בַּעֲבֵרָה--אִם הֵעִידוּ עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה פְּלוֹנִית--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ וְאֵינוּ לוֹקֶה, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת.

ב  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁעָבַר עַל דְּבָרִים שֶׁפָּשַׁט בְּיִשְׂרָאֵל שְׁהֶן עֲבֵרָה--כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר אוֹ לַשָּׁוְא, אוֹ גָּזַל, אוֹ גָּנַב, אוֹ אָכַל נְבֵלָה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ; אֲבָל אִם רָאוּהוּ עֵדִים עוֹבֵר עַל דָּבָר שֶׁקָּרוֹב הָעוֹשֶׂה לִהְיוֹת שׁוֹגֵג--צְרִיכִין לְהַזְהִירוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִפָּסֵל.

ג  כֵּיצַד:  רָאוּהוּ קוֹשֵׁר אוֹ מַתִּיר בַּשַּׁבָּת--צְרִיכִין לְהוֹדִיעוֹ שֶׁזֶּה חִלּוּל שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁרֹב הָעָם אֵינָן יוֹדְעִין זֶה.  וְכֵן אִם רָאוּהוּ עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב--צְרִיכִין לְהוֹדִיעוֹ שְׁהוּא שַׁבָּת, שֶׁמֶּא שׁוֹכֵחַ הוּא.

ד  וְכֵן הַמְּשַׂחֵק בַּקֻּבְיָה תָּמִיד, אוֹ מִי שֶׁנַּעֲשָׂה מוֹכֵס אוֹ גַּבָּאי שֶׁמּוֹסִיף לְעַצְמוֹ--צְרִיכִין הָעֵדִים לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁהָעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת:  שֶׁרֹב הָעָם אֵינָן יוֹדְעִין דְּבָרִים אֵלּוּ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.  כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר:  כָּל עֲבֵרָה שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין לָעֵדִים שֶׁזֶּה יָדַע שְׁהוּא רָשָׁע, וְעָבַר בְּזָדוֹן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ--הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת, וְאֵינוּ לוֹקֶה.

ה  [ב] אֵין אָדָם נִפְסָל בַּעֲבֵרָה, עַל פִּי עַצְמוֹ.  הֲרֵי שֶׁבָּא לְבֵית דִּין, וְאָמַר שֶׁגָּנַב אוֹ גָּזַל אוֹ לָוָה בְּרִבִּית--אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, אֵינוּ נִפְסָל.  וְכֵן אִם אָמַר שֶׁאָכַל נְבֵלָה אוֹ בָּעַל בְּעִילָה אֲסוּרָה--אֵינוּ נִפְסָל, עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים:  שְׁאֵין אָדָם מֵשִׂים אֶת עַצְמוֹ רָשָׁע.

ו  לְפִיכָּךְ רְאוּבֵן שֶׁהֵעִיד עָלָיו שִׁמְעוֹן שֶׁהִלְוָה בְּרִבִּית, וְהֵעִיד לֵוִי וְאָמַר לִי הִלְוָה בְּרִבִּית--הֲרֵי רְאוּבֵן נִפְסַל בְּעֵדוּת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי:  אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה לֵוִי שֶׁלָּוָה בְּרִבִּית, אֵינוּ מֵשִׁים עַצְמוֹ רָשָׁע; וְנֶאֱמָן עַל רְאוּבֵן, וְאֵינוּ נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ.

ז  וְכֵן מִי שֶׁהֵעִיד שֶׁפְּלוֹנִי רְבָעוֹ, בֵּין בְּאֻנְסוֹ שֶׁלַּנִּרְבָּע בֵּין לִרְצוֹנוֹ--הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהָרְגוֹ.  פְּלוֹנִי בָּא עַל אִשְׁתּוֹ--הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהָרְגוֹ, אֲבָל לֹא לְהָרְגָהּ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.  פְּלוֹנִי רָבַע אֶת שׁוֹרִי--הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהָרְגוֹ, שְׁאֵין אָדָם קָרוֹב אֵצֶל מְמוֹנוֹ.

ח  [ג] שְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עַל אֶחָד שְׁהוּא פָּסוּל בַּעֲבֵרָה מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְחָזַר בּוֹ אוֹ שֶׁלָּקָה--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.  אֲבָל אִם בָּאוּ שְׁנַיִם וְהִכְחִישׁוּם, וְאָמְרוּ לֹא עָשָׂה עֲבֵרָה זוֹ וְלֹא נִפְסַל--הֲרֵי זֶה סְפֵק פָּסוּל; לְפִיכָּךְ לֹא יָעִיד, וְאֵין מוֹצִיאִין מָמוֹן בְּעֵדוּתוֹ, וְלֹא יָדוּן--עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה.

ט  [ד] כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב מַלְקוּת--כֵּיוָן שֶׁלָּקָה בְּבֵית דִּין, חָזַר לְכַשְׁרוּתוֹ.  אֲבָל שְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, שְׁהֶן פְּסוּלִין מִשּׁוֹם הַמָּמוֹן שֶׁחָמְסוּ אוֹ גָּזְלוּ--אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּמוּ, צְרִיכִין תְּשׁוּבָה, וַהֲרֵי הֶן פְּסוּלִין, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן מִדַּרְכָּן הָרָעָה.

י  [ה] מֵאֵימָתַי חֲזָרַת מַלְוֶה בְּרִבִּית--מִשֶּׁיִּקְרְעוּ אֶת שִׁטְרֵיהֶן מֵעַצְמָן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה:  שֶׁלֹּא יַלְווּ בְּרִבִּית, אַפִלּוּ לַגּוֹי.

יא  [ו] מֵאֵימָתַי חֲזָרַת הַמְּשַׂחֲקִין בַּקֻּבְיָה--מִשֶּׁיִּשְׁבְּרוּ אֶת פְּסֵיפָסֵיהֶן מֵעַצְמָן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה:  שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ, וְאַפִלּוּ בְּחִנָּם.  [ז] וּמֵאֵימָתַי חֲזָרַת מַפְרִיחֵי יוֹנִים--מִשֶּׁיִּשְׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁצָּדִין בָּהֶן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה:  שֶׁאַפִלּוּ בַּמִּדְבָּר, לֹא יְהוּ עוֹשִׂין.

יב  [ח] מֵאֵימָתַי חֲזָרַת סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית--מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אַחֶרֶת, וְיִבָּדְקוּ.  וְלֹא חֲזָרַת דְּבָרִים בִּלְבָד, אֵלָא כּוֹתֵב אֲנִי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי כִּנַּסְתִּי מָאתַיִם זוּז מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, וַהֲרֵי הֶן נְתוּנִים בְּמַתָּנָה לָעֲנִיִּים.

יג  [ט] מֵאֵימָתַי חֲזָרַת הַמּוֹעֵל בִּשְׁבוּעוֹת--מִשֶּׁיָּבוֹא לְבֵית דִּין שְׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיֹאמַר לָהֶם חָשׁוּד אֲנִי, אוֹ יִתְחַיַּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין שְׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ בְּמָמוֹן חָשׁוּב, וִישַׁלַּם וְלֹא יִרְצֶה לְהִשָּׁבַע.

יד  וְכֵן טַבָּח שֶׁהָיָה בּוֹדֵק לְעַצְמוֹ וּמוֹכֵר, וְיָצַאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא בִּכְלַל אוֹכְלֵי טְרֵפָה, שְׁהֶן פְּסוּלִין לְעֵדוּת--הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת:  עַד שֶׁיֵּרָאֶה מִמַּעֲשָׂיו שְׁהוּא נִחַם עַל רָעָתוֹ, וְיִלְבֹּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים וְיֵלֵךְ לִמְקוֹם שְׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיַחְזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב, אוֹ יוֹצִיא טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב.

טו  [י] וְכֵן עֵד זוֹמֵם שֶׁהָלַךְ לִמְקוֹם שְׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְנָתְנוּ לוֹ מָמוֹן חָשׁוּב לְהָעִיד בְּשֶׁקֶר, וְלֹא רָצָה--הֲרֵי זֶה עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְיַחְזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב