משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה אוֹ טְלִית מִשִּׁמְעוֹן, וּבָא יְהוּדָה וְעִרְעַר עַל רְאוּבֵן וְאָמַר, שָׂדֶה זוֹ אוֹ טְלִית זוֹ שֶׁלִּי הִיא--אֵין שִׁמְעוֹן יָכוֹל לְהָעִיד לִרְאוּבֵן שְׁאֵין זוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁלִּיהוּדָה, וְלֹא זוֹ הַטְּלִית שֶׁלִּיהוּדָה: שֶׁהֲרֵי שִׁמְעוֹן רוֹצֶה לְהַעְמִיד שָׂדֶה זוֹ וּטְלִית זוֹ בְּיַד רְאוּבֵן, שְׁהוּא טוֹעֵן שְׁהוּא גְּזָלָהּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ לוֹ מִיַּד הַגַּזְלָן--שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הָרְאָיָה שֶׁלְּשִׁמְעוֹן שֶׁמּוֹצִיא בָּהּ מִיַּד רְאוּבֵן, אִפְשָׁר שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא בָּהּ מִיַּד יְהוּדָה.
ב וְכֵן אִם מָכַר רְאוּבֵן הַשָּׂדֶה הַגְּזוּלָה, אוֹ הוֹרִישָׁהּ לְלֵוִי, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעַר עַל לֵוִי--אֵין שִׁמְעוֹן מֵעִיד שְׁאֵינָהּ שֶׁלִּיהוּדָה, שֶׁמֶּא נַחַת יֵשׁ לוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִיַּד לֵוִי.
ג [ב] מָכַר הַטְּלִית הַגְּזוּלָה לְלֵוִי, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעַר--אִם מֵת רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן מֵעִיד עָלֶיהָ שְׁאֵינָהּ שֶׁלִּיהוּדָה: שֶׁהֲרֵי אֵין טְלִית זוֹ חוֹזֶרֶת לְשִׁמְעוֹן לְעוֹלָם, שֶׁכְּבָר קָנָה אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת; וּכְבָר מֵת רְאוּבֵן הַגַּזְלָן, וְאֵין לוֹ מִמִּי יִטֹּל דָּמֶיהָ.
ד אֲבָל אִם עֲדַיִן רְאוּבֵן קַיָּם--אֵין שִׁמְעוֹן מֵעִיד, אַף עַל הַטְּלִית: שֶׁהֲנָיָה לוֹ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד בְּיַד יְהוּדָה, כְּדֵי שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁרְאוּבֵן גְּזָלָהּ, וִישַׁלַּם לוֹ דָּמֶיהָ. וְכֵן אִם הָיְתָה הַטְּלִית בְּיַד יוֹרְשֵׁי רְאוּבֵן, אֵין שִׁמְעוֹן מֵעִיד עָלֶיהָ--מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָהּ, אִם תַּעֲמֹד בְּיַד הַיּוֹרֵשׁ, לַחְזֹר לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ה [ג] רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעַר עַל שִׁמְעוֹן וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ--אֵין רְאוּבֵן מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ: שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵין עָלָיו אַחְרָיוּתָהּ, הֲרֵי הוּא רוֹצֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּיַד שִׁמְעוֹן--כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בַּעַל חוֹב שֶׁלִּרְאוּבֵן, וְיִטְרֹף אוֹתָהּ בְּחוֹבוֹ וְלֹא יִהְיֶה "לֹוֶה רָשָׁע, וְלֹא יְשַׁלֵּם" (תהילים לז,כא).
ו [ד] רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר פָּרָה אוֹ טְלִית לְשִׁמְעוֹן, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעַר וּלְהוֹצִיאָהּ מִיַּד שִׁמְעוֹן--רְאוּבֵן מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שְׁהִיא שֶׁלְּשִׁמְעוֹן: שֶׁאַפִלּוּ עָמְדָה בְּיַד שִׁמְעוֹן--אֵין בַּעַל חוֹבוֹ שֶׁלִּרְאוּבֵן טוֹרֵף מִן הַמִּטַּלְטְלִין, וְאַפִלּוּ הָיוּ הַפּוֹתִיקֵי.
ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן מוֹדֶה שֶׁזּוֹ הַפָּרָה וְהַטְּלִית הֶן שֶׁלִּרְאוּבֵן הַמּוֹכֵר בַּוַּדַּאי, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֱמֶת הֶן שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם לֹא הוֹדָה שִׁמְעוֹן, אֵין רְאוּבֵן מֵעִיד לְאַבַּד זְכוּת יְהוּדָה: שְׁאִם תֵּצֵא מִתַּחַת יַד שִׁמְעוֹן--יַחְזֹר שִׁמְעוֹן, וְיִתְבַּע רְאוּבֵן בַּדָּמִים, וְיֹאמַר לוֹ מָכַרְתָּ לִי דָּבָר שְׁאֵינוּ שֶׁלָּךְ, שֶׁהֲרֵי בָּאוּ עֵדִים שְׁהֶן שֶׁלִּיהוּדָה.
ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיָּעִיד רְאוּבֵן לְאַבַּד זְכוּת יְהוּדָה, וְיַעְמִיד הַמִּטַּלְטְלִין בְּיַד שִׁמְעוֹן--כְּשֶׁבָּאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים רְאוּבֵן זֶה שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ קַרְקָע מֵעוֹלָם. אֲבָל אִם לֹא בָאוּ עֵדִים בְּכָּךְ, אַף עַל הַפָּרָה וְהַטְּלִית אֵינוּ מֵעִיד.
ט וְלָמָּה אֵינוּ מֵעִיד עֲלֵיהֶן: שֶׁמֶּא הִקְנָה אוֹתָם לְבַעַל חוֹבוֹ עַל גַּב הַקַּרְקָע, וְכָתַב לוֹ קְנֵה וְהִקְנָה לוֹ מִטַּלְטְלִין עַל גַּב הַקַּרְקָע, שֶׁנִּמְצָא בַּעַל חוֹב טוֹרֵף, אַף הַפָּרָה וְהַטְּלִית; לְפִיכָּךְ לֹא יָעִיד עֲלֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי רוֹצֶה לְהַעְמִידָן בְּיַד שִׁמְעוֹן, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בַּעַל חוֹב שֶׁלּוֹ, וְיִטְרֹף אוֹתָן.
י וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵינָן תְּלוּיִין אֵלָא בְּדַעַת הַדַּיָּן וְעֹצֶם בִּינָתוֹ, שֶׁיָּבִין בְּעִיקָרֵי הַמִּשְׁפָּטִים, וְיֵדַע דָּבָר הַגּוֹרֵם לְדָבָר אַחֵר, וְיַעְמִיק לִרְאוֹת: אִם יִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְזֶה הָעֵד צַד הֲנָיָה בָּעוֹלָם בְּעֵדוּת זוֹ, אַפִלּוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה וְנִפְלָאָה--הֲרֵי זֶה לֹא יָעִיד בָּהּ.
יא וּכְדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יָעִיד בְּדָבָר זֶה, שֶׁמֶּא נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ הוּא--כָּךְ לֹא יָדוּן בְּאוֹתוֹ דָּבָר. וְכֵן שְׁאָר מִינֵי הַפַּסְלָנוּת--כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסְלִין בָּעֵדִים, כָּךְ פּוֹסְלִין בַּדַּיָּנִין.
יב [ה] וּלְפִיכָּךְ אֵין סוֹמְכִין בַּסַּנְהֶדְּרִין שְׁנַיִם הַקְּרוֹבִים זֶה לְזֶה, בֵּין בְּסַנְהֶדְּרֵי גְּדוֹלָה בֵּין בְּסַנְהֶדְּרֵי קְטַנָּה. אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמּוֹסִיפִין עַד שִׁבְעָה לְעַבַּר הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ--יֵרָאֶה לִי שְׁאִם הָיָה בָּהֶן קָרוֹב, אֵין בְּכָּךְ כְּלוּם.
יג [ו] כָּל הַכָּשֵׁר לָדוּן, כָּשֵׁר לְהָעִיד. וְיֵשׁ כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְאֵינוּ כָּשֵׁר לָדוּן: הָאוֹהֵב, וְהַשּׂוֹנֵא, וְהַגֵּר, וְהַמְּשֻׁחְרָר, וְכֵן הַזָּקֵן, וְהַסָּרִיס, וְהַמַּמְזֵר, וְסוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו--כְּשֵׁרִים לְהָעִיד, וְאֵינָן כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב