משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א אֵין חוֹתְכִין דִּין מִן הַדִּינִין עַל פִּי עַד אֶחָד, לֹא דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְלֹא דִּינֵי מְמוֹנוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָוֺן וּלְכָל-חַטָּאת" (דברים יט,טו); וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁקָּם הוּא לִשְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת טוֹעֵן.
ב בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד--בַּסּוֹטָה שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים, וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁלֹּא תֵּעָרֵף, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמָן. וְכֵן מִדִּבְרֵיהֶן, בְּעֵדוּת אִשָּׁה שֶׁיָּעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ. [ג] וְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁעֵד אֶחָד מוֹעִיל, אִשָּׁה וּפָסוּל כֵּן מְעִידִין--חוּץ מֵעֵד אֶחָד שֶׁלִּשְׁבוּעָה: שְׁאֵין מְחַיְּבִין שְׁבוּעָה אֵלָא בְּעֵדוּת עֵד כָּשֵׁר הָרָאוּי לְהִצְטָרַף עִם אַחֵר, וְיִתְחַיַּב זֶה הַנִּשְׁבָּע עַל פִּיו מָמוֹן.
ג "עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים" (ראה דברים יז,ו; דברים יט,טו), לַעֲשׂוֹת שְׁלוֹשָׁה כִּשְׁנַיִם. מַה הַשְּׁנַיִם, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, בְּטֵלָה הָעֵדוּת--אַף הַשְּׁלוֹשָׁה. וְהוּא הַדִּין לְמֵאָה, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל--בְּטֵלָה הָעֵדוּת, בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בֵּין בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת.
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד--מַה יַעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִים בִּכְלַל הָעָם וְרָאוּ כְּשֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה, אוֹ כְּשֶׁחָבַל בּוֹ, אוֹ כְּשֶׁחָטַף חֵפֶץ מִיָּדוֹ.
ה וְכֵיצַד בּוֹדְקִין הַדָּבָר: כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית דִּין עֵדִים מְרֻבִּין--כַּת אַחַת, אוֹמְרִין לָהֶם, כְּשֶׁרְאִיתֶם זֶה שֶׁהָרַג אוֹ חָבַל, לְהָעִיד בָּאתֶּם אוֹ לִרְאוֹת: כָּל מִי שֶׁאָמַר לֹא בָאתִי לְהָעִיד עָלָיו, אֵלָא לִרְאוֹת מַה הַדָּבָר, וּבִכְלַל הָעָם בָּאתִי--מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ; וְכָל מִי שֶׁאָמַר לְהָעִיד בָּאתִי, וּלְכַוַּן הָעֵדוּת--מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. אִם נִמְצָא בְּאֵלּוּ שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, עֵדוּת כֻּלָּם בְּטֵלָה.
ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה בָּהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. אֲבָל אִם הָיוּ כֻּלָּם כְּשֵׁרִים, אֶחָד הַמִּתְכַּוֵּן לְהָעִיד וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְהָעִיד--הוֹאִיל וְרָאָה הַדָּבָר וְכִוַּן עֵדוּתוֹ, וְהָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה, חוֹתְכִין הַדִּין עַל פִּיו, בֵּין בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.
ז [ו] שְׁטָר שֶׁהָיוּ עֵדָיו מְרֻבִּין, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל, אוֹ שֶׁהָיוּ בָּהֶם שְׁנַיִם קְרוֹבִים זֶה לְזֶה, וַהֲרֵי אֵין הָעֵדִים קַיָּמִין כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתָן--אִם יֵשׁ שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה שֶׁכֻּלָּם יָשְׁבוּ לַחְתֹּם, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד--הֲרֵי זֶה בָּטֵל; וְאִם לָאו, תִּתְקַיַּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר.
ח וְלָמָּה מְקַיְּמִין הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר--שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁחָתְמוּ הַכְּשֵׁרִים, וְהִנִּיחוּ מָקוֹם לַגָּדוֹל לַחְתֹּם, וּבָא זֶה הַקָּרוֹב אוֹ הַפָּסוּל, וְחָתַם שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם. [ז] אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵד שֶׁחָתַם תְּחִלָּה בַּשְּׁטָר, הוּא הַפָּסוּל--הֲרֵי הַשְּׁטָר כָּשֵׁר.
ט [ח] כָּל עֵד שֶׁהֵעִיד בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֵינוּ מוֹרֶה בְּדִין זֶה הַנֶּהְרָג, וְלֹא יְלַמַּד עָלָיו לֹא זְכוּת, וְלֹא חוֹבָה. וְאִם אָמַר יֵשׁ לִי לְלַמַּד עָלָיו זְכוּת, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעֵד אֶחָד, לֹא-יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת" (במדבר לה,ל), בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. וּמַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמָר "לָמוּת": כְּלוֹמַר עֵד שֶׁהֵעִיד בְּנֶפֶשׁ לָמוּת--לֹא יַעֲנֶה דָּבָר, אֵלָא יָעִיד וְיִשְׁתֹּק.
י אֲבָל בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, יֵשׁ לָעֵד לְלַמַּד זְכוּת וְחוֹבָה. אֲבָל לֹא יִמָּנֶה מִן הַדַּיָּנִין, וְלֹא יֵעָשֶׂה דַּיָּן, שְׁאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן, אַפִלּוּ בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת. [ט] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּדָבָר שֶׁצָּרִיךְ עֵדִים מִן הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ דַּיָּנִין לָדוּן בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּשֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן.
יא כֵּיצַד: אֶחָד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֶּט וְאָמַר, בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם--הוּא וּשְׁנַיִם נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָהּ, וְנִמְצָא כְּאִלּוּ נְטָלַתּוּ בְּבֵית דִּין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב