משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת עֵדוּת פֵּרֶק ח

א  מִי שֶׁחָתַם עַל הַשְּׁטָר, וּבָא לְהָעִיד עַל כְּתָב יָדוֹ בְּבֵית דִּין, וְהִכִּיר כְּתָב יָדוֹ, שֶׁזֶּה הוּא בַּוַּדַּאי, אֲבָל אֵינוּ זוֹכֵר הָעֵדוּת כְּלָל, וְלֹא יִמְצָא בְּלִבּוֹ זִכָּרוֹן שֶׁזֶּה לָוָה מִזֶּה מֵעוֹלָם--הֲרֵי זֶה אָסוּר לְהָעִיד עַל כְּתָב יָדוֹ זֶה בְּבֵית דִּין:  שְׁאֵין אָדָם מֵעִיד עַל כְּתָב יָדוֹ שְׁהוּא זֶה, אֵלָא עַל הַמָּמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר הוּא מֵעִיד שֶׁזֶּה חַיָּב לְזֶה, וּכְתָב יָדוֹ, כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ הַדָּבָר; אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר, לֹא יָעִיד.

ב  אֶחָד הַזּוֹכֵר אֶת הָעֵדוּת מֵעַצְמוֹ אַחַר שֶׁרָאָה כְּתָב יָדוֹ, אוֹ שֶׁהִזְכִּירוּהוּ אֲחֵרִים וְנִזְכַּר--וְאַפִלּוּ הִזְכִּירוֹ הָעֵד הַשֵּׁנִי שֶׁהֵעִיד עִמּוֹ--אִם נִזְכַּר, הֲרֵי זֶה מֵעִיד.  אֲבָל אִם הִזְכִּירוֹ הַתּוֹבֵעַ עַצְמוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְכַּר--אֵינוּ מֵעִיד, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה דּוֹמֶה בְּעֵינֵי בַּעַל דִּין כְּאִלּוּ הֵעִיד לוֹ בְּשֶׁקֶר בְּדָבָר שֶׁלֹּא יָדַע.

ג  וּלְפִיכָּךְ אִם הָיָה הַתּוֹבֵעַ תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְהִזְכִּיר הַתּוֹבֵעַ הַזֶּה אֶת הָעֵד וְנִזְכַּר--הֲרֵי זֶה יָעִיד לוֹ:  שֶׁתַּלְמִיד חֲכָמִים יוֹדֵעַ שֶׁאִלְמָלֵי לֹא זָכַר הַדָּבָר, לֹא הָיָה מֵעִיד.  וְקַל הוּא שֶׁהֵקִילוּ בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁכַח הַדָּבָר מִכַּמָּה שָׁנִים, וְהַכְּתָב הוּא שֶׁהִזְכִּירוֹ הַדָּבָר--הֲרֵי זֶה מֵעִיד.

ד  הוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן, שְׁטָר שֶׁיָּצָא לְבֵית דִּין, וּבָאוּ עֵדָיו וְאָמְרוּ, כְּתָב יָדֵינוּ הוּא זֶה, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא יָדַעְנוּ עֵדוּת זוֹ, וְאֵין אָנוּ זוֹכְרִין שֶׁזֶּה לָוָה מִזֶּה אוֹ מָכַר לוֹ--לֹא נִתְקַיַּם הַשְּׁטָר, וַהֲרֵי הוּא כַּחֶרֶס:  עַד שֶׁיִּזְכְּרוּ עֵדוּתָן.  וְכָל מִי שְׁאֵינוּ דָּן כְּזֶה--לֹא יָדַע בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת, בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ.

ה  אֲבָל אִם הָיָה כְּתָב יָדָם יוֹצֶא מִמָּקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיוּ עֵדִים שֶׁזֶּה כְּתָב יָדָם--מְקַיְּמִין אֶת הַשְּׁטָר.  וְאֵין מַשְׁגִיחִין עַל דִּבְרֵיהֶן שֶׁאָמְרוּ, אֵין אָנוּ זוֹכְרִין עֵדוּת זוֹ:  שֶׁמֶּא חָזְרוּ בָּהֶן, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ זוֹכְרִין, כְּדֵי לְבַטַּל הַשְּׁטָר; וּכְאִלּוּ אָמְרוּ קְטַנִּים הָיִינוּ, פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיִינוּ--שְׁאֵינָן נֶאֱמָנִין, הוֹאִיל וְיִתְקַיַּם הַשְּׁטָר שֶׁלֹּא עַל פִּיהֶם.

ו  וּמִפְּנֵי טַעַם זֶה מְקַיְּמִין כָּל הַשְּׁטָרוֹת, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהָבִיא עֵדִים וְלִשְׁאֹל אוֹתָם, אִם הֶם זוֹכְרִין עֵדוּת זוֹ, אוֹ אֵינָם זוֹכְרִין אוֹתָהּ:  שֶׁאַפִלּוּ בָּאוּ וְאָמְרוּ, אֵין אָנוּ זוֹכְרִין אוֹתָהּ--אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, הוֹאִיל וְאִפְשָׁר לְקַיְּמוֹ שֶׁלֹּא מִפִּיהֶן.

ז  [ה] אֶחָד הַכּוֹתֵב עֵדוּתוֹ עַל הַשְּׁטָר, אוֹ שֶׁנִּמְצָא כָּתוּב אֶצְלוֹ בְּפֵנַקְסוֹ וּבִכְתָב יָדוֹ, פְּלוֹנִי הֵעִיד אוֹתִי עָלָיו בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּכָּךְ וְכָּךְ--אִם זָכַר מֵעַצְמוֹ, אוֹ הִזְכִּירוּהוּ אֲחֵרִים וְנִזְכַּר--מֵעִיד.  וְאִם לָאו, אָסוּר לְהָעִיד:  שְׁאֵין זֶה דּוֹמֶה אֵלָא לְמִי שֶׁאָמַר לוֹ אָדָם נֶאֱמָן, פְּלוֹנִי יֵשׁ לוֹ אֵצֶל פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָּךְ, וְהֵעִיד הוּא, שֶׁיֵּשׁ לְזֶה אֵצֶל זֶה; וְהוּא אֵינוּ יוֹדֵעַ מִן הַדָּבָר כְּלוּם, אֵלָא מִפִּי אַחֵר שָׁמַע וְהֵעִיד.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב