משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב

הִלְכּוֹת עֵדוּת פֵּרֶק יז

א  מִי שֶׁהֵעִידוּ לוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה, שְׁהֶם רָאוּ פְּלוֹנִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, אוֹ שֶׁלָּוָה מִפְּלוֹנִי--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מַאֲמִין הַדָּבָר בְּלִבּוֹ כְּאִלּוּ רָאָהוּ--לֹא יָעִיד, עַד שֶׁיִּרְאֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו, אוֹ יוֹדֶה לוֹ הַלּוֹוֶה מִפִּיו וְיֹאמַר לוֹ, הֱיֵה עָלַי עֵד:  שֶׁנֶּאֱמָר "אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע" (ויקרא ה,א).  וְאֵין לָךְ עֵדוּת שֶׁמִּתְקַיֶּמֶת בִּרְאִיָּה אוֹ בִּידִיעָה, אֵלָא עֵדוּת מָמוֹן.  וְכָל הַמֵּעִיד מִפִּי אֲחֵרִים--הֲרֵי זֶה עֵד שֶׁקֶר, וְעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה:  שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ,יב).

ב  לְפִיכָּךְ מְאַיְּמִין אַף עַל עֵדֵי מָמוֹן.  וְכֵיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי מָמוֹן:  מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי הַכֹּל, וּמוֹדִיעִין אוֹתָם כּוֹחַ עֵדוּת הַשֶּׁקֶר, וּבֹשֶׁת הַמֵּעִיד בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא; וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין אֶת כָּל הָאָדָם לָחוּץ, וּמְשַׁיְּרִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּעֵדִים, וְאוֹמְרִין לוֹ, אֱמֹר הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַיָּב לְזֶה.

ג  אִם אָמַר הוּא אָמַר לִי, חַיָּב אֲנִי לוֹ, אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי, שְׁהוּא חַיָּב לוֹ--לֹא אָמַר כְּלוּם:  עַד שֶׁיֹּאמַר בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ, שְׁהוּא חַיָּב לוֹ.  וְהָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הָעֵד הַשֵּׁנִי, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ כָּךְ.  נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין--נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר, וְגוֹמְרִין הַדִּין.

ד  [ג] הַמַּטְמִין עֵדִים לַחֲבֵרוֹ, וְהוֹדָה לוֹ בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, וְהָעֵדִים רוֹאִין וְשׁוֹמְעִין שְׁהוּא אוֹמֵר לוֹ, וַדַּאי יֵשׁ לָךְ אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ, אֲבָל אֲנִי מִתְיָרֵא, שֶׁמֶּא תִּכְפֵּנִי בַּדִּין לְמָחָר--הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ עֵדוּת:  עַד שֶׁיּוֹדֶה בִּפְנֵי עֵדִים.

ה  [ד] אֶחָד הַמּוֹדֶה בִּפְנֵי עֵדִים, וְאָמַר דֶּרֶךְ הוֹדָיָה זֶה יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ שֶׁאָמַר אַתֶּם עֵדַי, אוֹ הֱיוּ עָלַי עֵדִים--בֵּין שֶׁאָמַר הַלּוֹוֶה, בֵּין שֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה וְשָׁתַק הַלּוֹוֶה דֶּרֶךְ מַאֲמִין לִדְבָרָיו--הֲרֵי אֵלּוּ עֵדִים.  וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם כִּתְבוּ עָלַי שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ לְזֶה אֶצְלִי כָּךְ וְכָּךְ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--הֲרֵי הֶן הוֹדָיָה, וּמְעִידִין עַל פִּיהָ.

ו  [ה] תַּלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רִבּוֹ, יוֹדֵעַ אַתָּה שְׁאִם נוֹתְנִין לִי כָּל מְמוֹן הָעוֹלָם אֵינִי מְשַׁקֵּר, מָנֶה לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי וְיֵשׁ לִי עָלָיו עֵד אֶחָד, לֵךְ וְהִצְטָרַף עִמּוֹ--אִם נִצְטָרַף, הֲרֵי זֶה עֵד שֶׁקֶר.  [ו] אָמַר לוֹ בּוֹא וַעֲמֹד עִם הָעֵד, וְלֹא תָּעִיד, אֵלָא כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַלּוֹוֶה וְיִפְחַד וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאַתֶּם שְׁנֵי עֵדִים, וְיוֹדֶה מֵעַצְמוֹ--הֲרֵי זֶה אָסוּר לוֹ לַעֲמֹד וּלְהֵרָאוֹת שְׁהוּא עֵד, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מֵעִיד.  וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ נֶאֱמָר "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג,ז).

ז  הַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד לַחֲבֵרוֹ--פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.  וְכֵן עֵד שֶׁכָּבַשׁ עֵדוּתוֹ, וְלֹא הֵעִיד--פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות עדות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב