משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א מֵעִיד הַקָּרוֹב, עַל כְּתָב יְדֵי קְרוֹבוֹ. כֵּיצַד: שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וּמֵתוּ, אוֹ הָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָא בְּנוֹ שֶׁלִּרְאוּבֵן וְאָמַר, זֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּאֲבִי, וּבָא בְּנוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן וְאָמַר, זֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּאֲבִי--הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁנֵי עֵדִים שְׁאֵינָן קְרוֹבִים; וְאִם נִצְטָרַף עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי, וְהֵעִיד עַל כְּתָב יְדֵי שְׁנֵיהֶן--הֲרֵי נִתְקַיַּם הַשְּׁטָר.
ב וְאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמָנִין הַגְּדוֹלִים לְהָעִיד בְּגָדְלָן, מַה שֶׁרָאוּ בְּקָטְנָן. נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר כִּשְׁהוּא גָּדוֹל, זֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּאַבָּא וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּרִבִּי, וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּאָחִי, שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר בִּכְתָב יָדָם כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן: וְהוּא שֶׁיִּצְטָרַף עִמּוֹ, אַחַר שֶׁמַּכִּיר כְּתָב יָדָם כִּשְׁהוּא גָּדוֹל.
ג שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁזֶּה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלִּרְאוּבֵן וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן--נִתְקַיַּם הַשְּׁטָר. אֲבָל אִם הֵעִיד זֶה עַל כְּתָב יְדֵי רְאוּבֵן, וְהַשֵּׁנִי הֵעִיד עַל כְּתָב יְדֵי שִׁמְעוֹן--לֹא נִתְקַיַּם הַשְּׁטָר, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים עַל כָּל כְּתָב יַד אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם; וְאִם יֵשׁ שְׁלִישִׁי מֵעִיד עַל כְּתָב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן כְּאֶחָד, נִתְקַיַּם.
ד אָמַר הָרִאשׁוֹן הֲרֵי זֶה כְּתָב יָדִי, וְהֵעִיד הוּא וְאַחֵר עַל כְּתָב יְדֵי הַשֵּׁנִי--לֹא נִתְקַיַּם הַשְּׁטָר, לְפִי שֶׁנִּמְצָא שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר תָּלוּי בְּעֵדוּת הָאֶחָד. וְכֵן אִם הֵעִיד אָחִיו אוֹ בְּנוֹ שֶׁלְּרִאשׁוֹן עִם אַחֵר, עַל כְּתָב יְדֵי הַשֵּׁנִי--לֹא נִתְקַיַּם, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן תָּלוּי בְּעֵדוּת הַקְּרוֹבִים.
ה שְׁנַיִם הַחוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן--צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים לְהָעִיד עַל כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּמֵּת. וְאִם לֹא נִמְצָא אֵלָא עֵד אֶחָד, עִם זֶה הָעֵד הַחַי--הֲרֵי זֶה הַחַי כּוֹתֵב חֲתִימַת יָדוֹ בִּפְנֵי עֵדִים אַפִלּוּ עַל הַחֶרֶס, וּמַשְׁלִיכוֹ בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁיֻּחְזַק כְּתָב יָדוֹ בְּבֵית דִּין, וְלֹא יְהֶא צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁזֶּה כְּתָב יָדִי; וְיָעִיד הוּא וְהָאַחֵר עַל כְּתָב יְדֵי הַמֵּת, וְיִתְקַיַּם כְּתָב יָדוֹ הוּא שֶׁלֹּא מִפִּיו.
ו שְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיַּם אֶת הַשְּׁטָר, שְׁנַיִם מֵהֶן מַכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים וְאֶחָד אֵינוּ מַכִּיר--עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ, מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם: שֶׁהָעֵדִים נַעֲשִׂים דַּיָּנִין בְּדָבָר שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל אַחַר שֶׁחָתְמוּ, אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם--שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁחָתְמוּ, לֹא הָיוּ הַמַּכִּירִין אֵלָא שְׁנַיִם, וְאֵין מְקַיְּמִין בִּשְׁנַיִם אֵלָא עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן מַכִּירִין, אוֹ יָעִידוּ הָעֵדִים עַל הַכְּתָב בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
ז שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר, וּמֵתוּ, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ כְּתָב יָדָם הוּא זֶה, אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ, קְטַנִּים הָיוּ, פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיוּ--אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁזֶּה כְּתָב יָדָם, אוֹ שֶׁהָיָה כְּתָב יָדָם יוֹצֶא מִשְּׁטָר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהֻחְזַק בְּבֵית דִּין--הֲרֵי זֶה לֹא נִתְקַיַּם; אֵלָא מַעְמִידִין הַשְּׁנַיִם שֶׁבַּשְּׁטָר כְּנֶגֶד הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עֲלֵיהֶן שְׁהֶן פְּסוּלִין, וְאֵין גּוֹבִין בּוֹ כְּלוּם.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות עדות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב