משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו


הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק יח

א  אֵלּוּ הֶן הַלּוֹקִין:  כָּל הָעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְאֵין בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין--כְּגוֹן אוֹכֵל חֵלֶב, וְדָם, וְחָמֵץ בַּפֶּסַח; וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם--כְּגוֹן אוֹכֵל טֶבֶל, וְכוֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה; וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה--כְּגוֹן אוֹכֵל בָּשָׂר בֶּחָלָב, אוֹ לוֹבֵשׁ שַׁעַטְנֵז.  אֲבָל לָאו שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה--כְּגוֹן הוֹלֵךְ רָכִיל, וְנוֹקֵם, וְנוֹטֵר, וְנוֹשֵׂא שֵׁמַע שָׁוְא--אֵינוּ לוֹקֶה.

ב  כָּל לָאו שְׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, אֵין לוֹקִין עָלָיו--חוּץ מִנִּשְׁבָּע, וּמֵמִיר, וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם.  וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין--כְּגוֹן "לֹא תִנְאָף" (שמות כ,יב; דברים ה,טז), "לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (ראה שמות לא,יד-טו)--אֵין לוֹקִין עָלָיו.  וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּן לְתַשְׁלוּמִין--כְּגוֹן "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט,יג), "לֹא תִגְנֹב" (שמות כ,יב; דברים ה,טז; וראה ויקרא יט,יא)--אֵין לוֹקִין עָלָיו.

ג  וְכָל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה--כְּגוֹן "לֹא-תִקַּח הָאֵם, עַל-הַבָּנִים" (דברים כב,ו), "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ" (ויקרא יט,ט; ויקרא כג,כב)--אֵין לוֹקִין עָלָיו, אֵלָא אִם כֵּן לֹא קִיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.  וְכָל לָאו שֶׁבַּכְּלָלוּת, אֵין לוֹקִין עָלָיו.  וּשְׁאָר כָּל לָאוִין שֶׁבַּתּוֹרָה, לוֹקִין עֲלֵיהֶן.

ד  [ג] אֵיזֶה הוּא לָאו שֶׁבַּכְּלָלוּת:  זֶה לָאו אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל עִנְיָנִים הַרְבֵּה, כְּגוֹן "לֹא תֹאכְלוּ, עַל-הַדָּם" (ויקרא יט,כו).  וְכֵן אִם נֶאֱמָר לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי--הוֹאִיל וְלֹא יֵחַד לָאו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, אֵין לוֹקִין עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵלָא אִם כֵּן חִלַּק אוֹתָן בְּלָאוִין אֲחֵרִים, אוֹ נֶאֱמָר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁנֶּחְלְקוּ.

ה  כֵּיצַד:  כְּגוֹן זֶה שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" (שמות יב,ט)--אֵינוּ לוֹקֶה עַל הַנָּא וְעַל הַמְּבֻשָּׁל שְׁתַּיִם, אֵלָא אֶחָד; וּבֶחָדָשׁ הוּא אוֹמֵר "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ" (ויקרא כג,יד), וְחַיָּב עַל שְׁלָשְׁתָּן שָׁלוֹשׁ מַלְקִיּוֹת.  מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזֶּה לְחַלַּק וְזֶה אֵינוּ לְחַלַּק.

ו  הֲרֵי נֶאֱמָר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח,י):  אַף עַל פִּי שֶׁכָּלַל כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלּוּ בְּלָאו אֶחָד, הֲרֵי חִלַּק אוֹתָן בְּלָאוִין אֲחֵרִים וְאָמַר "לֹא תְנַחֲשׁוּ, וְלֹא תְעוֹנֵנוּ" (ויקרא יט,כו)--מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן בְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז  [ד] מִי שֶׁלָּקָה בְּבֵית דִּין עַל אִסּוּר כָּרֵת, וְלָקָה פַּעַם שְׁנִיָּה עַל אוֹתוֹ כָּרֵת עַצְמוֹ--כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֵלֶב וְלָקָה עָלָיו, וְאָכַל חֵלֶב פַּעַם שְׁנִיָּה וְלָקָה עָלָיו--אִם אָכַל פַּעַם שְׁלִישִׁית, אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ:  אֵלָא מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָה, וְהוּא מָקוֹם צָר כְּפִי קוֹמָתוֹ וְאֵינוּ יָכוֹל לִשְׁכַּב בּוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לַחַץ, עַד שֶׁיֵּצְרוּ מֵעָיו וְיֶחֱלֶה; וְאַחַר כָּךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים, עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת.

ח  [ה] מִי שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וְהִתְרוּ בּוֹ, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, אוֹ שָׁתַק וְלֹא קִבַּל עָלָיו הַהַתְרָאָה--אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ.  חָזַר וְעָשָׂה כֵּן, וְהִתְרוּ בּוֹ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ אוֹ שָׁתַק כָּךְ--אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ, וְאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ.

ט  חָזַר פַּעַם שְׁלִישִׁית וְעָבַר, וְהִתְרוּ בּוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, אוֹ שָׁתַק--כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָה, עַד שֶׁיָּמוּת.  וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַהַתְרָאָה--מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת, הוֹאִיל וְחָטְאוּ מִכָּל מָקוֹם:  אַפִלּוּ עַל אִסּוּר שֶׁלְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת.

י  [ו] הַגּוֹנֵב כְּלִי שָׁרֵת מִן הַמִּקְדָּשׁ, וְהַמְּקַלֵּל בַּקֹּסֶם, וְהַבּוֹעֵל אַרְמִית--אֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לָהֶן, אֵלָא הַקַּנָּאִין פּוֹגְעִין בָּהֶן; וְכָל הַהוֹרְגָן, זָכָה.

יא  וְכֵן כּוֹהֵן שֶׁשִּׁמַּשׁ בְּטֻמְאָה, לֹא הָיוּ אֶחָיו הַכּוֹהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין; אֵלָא פִּרְחֵי כְּהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה, וּמוֹצִיאִין אֶת מוֹחוֹ בַּגִּזְרִין.

יב  גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא שְׁאֵין מְמִיתִין בֵּית דִּין, וְלֹא מַלְקִין אֶת הָאָדָם, בְּהוֹדָיַת פִּיו, אֵלָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים.  וְזֶה שֶׁהָרַג יְהוֹשׁוּעַ עָכָן וְדָוִיד לְגֵר עֲמָלֵקִי, בְּהוֹדָיַת פִּיהֶם--הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, אוֹ דִּין מַלְכוּת הָיָה.

יג  אֲבָל הַסַּנְהֶדְּרִין--אֵין מְמִיתִין וְלֹא מַלְקִין, הַמּוֹדֶה בַּעֲבֵרָה, שֶׁמֶּא נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ בְּדָבָר זֶה, שֶׁמֶּא מִן הָעֲמֵלִין מָרֵי נֶפֶשׁ הַמְּחַכִּים לַמָּוֶת:  שְׁהֶן תָּמִיד תּוֹקְעִין הַחֲרָבוֹת בְּבִטְנָם, וּמַשְׁלִיכִין עַצְמָן מֵעַל הַגַּגּוֹת; כָּךְ זֶה יָבוֹא וְיֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא עָשָׂה, כְּדֵי שֶׁיֵּהָרֵג.  וּכְלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר, גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא.


משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו