משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות סנהדרין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
א אֵין מַעְמִידִין מֶלֶךְ, אֵלָא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד; וְאֵין עוֹשִׂין סַנְדְּרֵי קְטַנָּה לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּלְכָל עִיר וְעִיר, אֵלָא בֵּית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט שֶׁהֻדַּח כֻּלּוֹ, וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, וְלֹא אֶת כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֵלָא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל; אֲבָל דִּינֵי מְמוֹנוֹת, בִּשְׁלוֹשָׁה.
ב וְכֵן אֵין נַעֲשֶׂה זָקֵן מַמְרֵא, וְלֹא עוֹנְשִׁין עִיר הַנִּדַּחַת, וְלֹא מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה, אֵלָא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת, וְלֹא מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְלִמְדִידַת הֶחָלָל, אֵלָא עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל: שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ" (שמות יח,כב).
ג [ב] אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּפָחוּת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה שְׁהֶן סַנְדְּרֵי קְטַנָּה, בֵּין דִּינֵי נַפְשׁוֹת אָדָם בֵּין דִּינֵי נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה; לְפִיכָּךְ אֵין דָּנִין שׁוֹר הַנִּסְקָל, וְלֹא בְּהֵמָה הַנִּרְבַּעַת אוֹ הָרוֹבַעַת, אֵלָא בְּבֵית דִּין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה. אַפִלּוּ אֲרִי וְדֹב וְנָמֵר וּבַרְדְּלַס, שְׁהֶן תַּרְבּוּת וְיֵשׁ לָהֶן בְּעָלִים, שֶׁהֵמִיתוּ--מִיתָתָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה. אֲבָל נָחָשׁ שֶׁהֵמִית, אֶחָד הוֹרֵג אוֹתוֹ.
ד [ג] הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע--אֵין דָּנִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה, אֵלָא בְּבֵית דִּין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה, מִפְּנֵי שֵׁישׁ בְּדִינוֹ צַד לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁמֶּא יִהְיֶה הַדָּבָר אֱמֶת וְתִסָּקֵל הַבַּת. לֹא נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי הַבַּעַל, וּבָא הָאָב לְתָבְעוֹ בִּקְנָס--דִּינוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה.
ה וּמְנַיִן שְׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֵלָא בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה: אַף עַל פִּי שֶׁדִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְשָׁפְטוּ, הָעֵדָה . . . וְהִצִּילוּ הָעֵדָה" (במדבר לה,כד-כה)--עֵדָה שׁוֹפֶטֶת, וְעֵדָה מַצֶּלֶת. עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְהֶן הַמְּחַיְּבִין, וְעֵדָה מַצֶּלֶת וְהֶן הַמְּזַכִּין, וְאֵין עֵדָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה--הֲרֵי עֶשְׂרִים. וּמוֹסִיפִין שְׁלוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין שָׁקוּל, וְיִהְיֶה בּוֹ "אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת" (שמות כג,ב).
ו [ד] מַכּוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיָּמוּת כְּשֶׁמַּלְקִין אוֹתוֹ. [ה] עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּחֲמִשָּׁה. [ז] עִבּוּר הַשָּׁנָה בְּשִׁבְעָה. [ו] עִבּוּר הַחֹדֶשׁ בִּשְׁלוֹשָׁה. וְכָל אֵלּוּ סְמוּכִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ז [ח] דִּינֵי קְנָסוֹת--כְּגוֹן גְּזֵלוֹת וְחַבְלוֹת, וְתַשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהָאוֹנֵס, וְהַמְּפַתֶּה, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵין דָּנִין אוֹתָן אֵלָא שְׁלוֹשָׁה מֻמְחִין, וְהֶם הַסְּמוּכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁאָר דִּינֵי מְמוֹנוֹת, כְּגוֹן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת--אֵינָן צְרִיכִין מֻמְחֶה; אֵלָא אַפִלּוּ שְׁלוֹשָׁה הִדְיוֹטוֹת, וְאַפִלּוּ אֶחָד מֻמְחֶה דָּן אוֹתָן. לְפִיכָּךְ דָּנִין בְּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, בְּחוּצָה לָאָרֶץ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁלְּחוּצָה לְאֶרֶץ אֱלֹהִים, שְׁלִיחוּת בֵּית דִּין שֶׁלְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין; וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת בִּשְׁלִיחוּתָן.
ח [ט] אֵין דָּנִין בֵּית דִּין שֶׁלְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵלָא דִּינִין הַמְּצוּיִין תָּמִיד, וְיֵשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס--כְּגוֹן הוֹדָאוֹת, וְהַלְוָאוֹת, וּמַזִּיק מְמוֹן חֲבֵרוֹ. אֲבָל דְּבָרִים שְׁאֵינָן מְצוּיִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁחָבְלָה בַּחֲבִרְתָּהּ, אוֹ דְּבָרִים הַמְּצוּיִין, אֲבָל אֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס כְּגוֹן תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל--אֵין דָּנִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.
ט וְכֵן כָּל הַקְּנָסוֹת שֶׁקָּצְצוּ אוֹתָן חֲכָמִים--כְּגוֹן תּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ, וּכְסוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵין גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. וְכָל הַמְּשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק--אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, חוּץ מֵחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, מִפְּנֵי שְׁהוּא מָמוֹן, וְאֵינוּ קְנָס.
י כָּל הַנִּשּׁוֹם כְּעֶבֶד, אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. לְפִיכָּךְ אָדָם שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ--אֵין גּוֹבִין הַנֶּזֶק וְהַצַּעַר וְהַבֹּשֶׁת שְׁהוּא חַיָּב בָּהֶן, דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ; אֲבָל שֶׁבֶת וְרִפּוּי גּוֹבִין, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס. וְכֵן הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים וְאָמְרוּ, שֶׁמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם לִגְבּוֹת שֶׁבֶת וְרִפּוּי בְּבָבֶל.
יא בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה אֶת הָאָדָם--אֵין גּוֹבִין נִזְקוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שְׁהוּא דָּבָר שְׁאֵינוּ מָצוּי. אֲבָל אָדָם שֶׁהִזִּיק בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ--מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם בְּכָל מָקוֹם, כְּמִי שֶׁקָּרַע כְּסוּתוֹ אוֹ שִׁבַּר כֵּלָיו אוֹ קָצַץ נְטִיעוֹתָיו.
יב וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה בְּשֵׁן וְרֶגֶל--הוֹאִיל וְהִיא מוּעֶדֶת לָהֶן מִתְּחִלָּתָהּ--הֲרֵי זֶה דָּבָר מָצוּי, וְגוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ: בֵּין שֶׁהִזִּיקָה בְּהֵמָה אַחֶרֶת כְּגוֹן שֶׁנִּתְחַכְּכָה בָּהּ, אוֹ אָכְלָה פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּהּ לְאָכְלָן וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה, בֵּין שֶׁהִזִּיקָה אֹכָלִין וְכֵלִים, שְׁהִיא חַיֶּבֶת עֲלֵיהֶן נֶזֶק שָׁלֵם--הַכֹּל גּוֹבִין דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.
יג אֲבָל אִם הָיְתָה תַּמָּה וְהוּעֲדָה וְהִזִּיקָה, כְּגוֹן שֶׁנָּשְׁכָה אוֹ נָגְחָה אוֹ רָבְצָה אוֹ בָּעֲטָה אוֹ נָגְפָה--אֵין גּוֹבִין אֶת הַנֶּזֶק הַזֶּה שָׁלֵם דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ, שְׁאֵין מוּעָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאַפִלּוּ הוּעַד בָּאָרֶץ, וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְהִזִּיק--אֵין גּוֹבִין נִזְקוֹ, מִפְּנֵי שְׁאֵין זֶה דָּבָר מָצוּי.
יד [יב] וּמִפְּנֵי מַה אֵין מוּעָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ: לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָעִיד בּוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְאֵין שָׁם בֵּית דִּין אֵלָא הַסְּמוּכִין בָּאָרֶץ. לְפִיכָּךְ אִם הָיוּ בֵּית דִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ--כְּשֵׁם שְׁהֶן דָּנִין דִּינֵי קְנָסוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּךְ מְעִידִין אֶת הַבְּהֵמָה בִּפְנֵיהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
טו [יג] מִי שֶׁגָּנַב אוֹ גָּזַל, גּוֹבִין מִמֶּנּוּ הַקֶּרֶן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ; אֲבָל הַתּוֹסֶפֶת, אֵין גּוֹבִין אוֹתָהּ. [יד] וְלֹא כָּל הַמְּשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, גּוֹבִין מִמֶּנּוּ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ: שֶׁהֲרֵי הַפְּגָם וְהַבֹּשֶׁת וְהַכֹּפֶר, מְשַׁלֵּם אָדָם עַל פִּי עַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר פִּתִּיתִי בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי--אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.
טז [טו] דִּינֵי גְּרָמוֹת אֵינָן כִּקְנָסוֹת, וְגוֹבִין אוֹתָן וְדָנִין בָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. [טז] וְכֵן דִּין הַמּוֹסֵר מְמוֹן חֲבֵרוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ.
יז מִנְהַג הַיְּשִׁיבוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין גּוֹבִין שָׁם קְנָס--מְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיְּפַיַּס לְבַעַל דִּינוֹ אוֹ יַעֲלֶה עִמּוֹ לַדִּין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁיִּתֵּן לוֹ שֵׁעוּר הָרָאוּי לוֹ, מַתִּירִין נִדּוּיוֹ, בֵּין שֶׁנִּתְפַּיַּס בַּעַל דִּינוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא נִתְפַּיַּס. וְכֵן אִם תָּפַס הַנִּזָּק שֵׁעוּר מַה שֶׁרָאוּי לוֹ לִטֹּל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
יח יָחִיד שְׁהוּא מֻמְחֶה לָרַבִּים--אַף עַל פִּי שְׁהוּא דָּן דִּינֵי מְמוֹנוֹת יְחִידִי--אֵין הַהוֹדָאָה בְּפָנָיו הוֹדָאָה בְּבֵית דִּין, וְאַפִלּוּ הָיָה סָמוּךְ. אֲבָל הַשְּׁלוֹשָׁה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן סְמוּכִין, וַהֲרֵי הֶן הִדְיוֹטוֹת וְאֵין אֲנִי קוֹרֶא בָּהֶם אֱלֹהִים--הֲרֵי הַהוֹדָיָה בִּפְנֵיהֶם, הוֹדָיָה בְּבֵית דִּין.
יט וְכֵן הַכּוֹפֵר בִּפְנֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים--הֻחְזַק כַּפְרָן, וְאֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִטְעֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר--הֲרֵי הֶן לְעִנְיַן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, כְּבֵית דִּין הַסְּמוּכִין לְכָל הַדְּבָרִים.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות סנהדרין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו