משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק יד

א  אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין--סְקֵלָה, וּשְׂרֵפָה, וַהֲרִיגָה בְּסַיִף, וְחָנֵק.  סְקֵלָה וּשְׂרֵפָה, מְפֹרָשִׁין הֶן בַּתּוֹרָה.  וּמִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָמְדוּ, שֶׁכָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם, חָנֵק.  וְהַהוֹרֵג אֶת חֲבֵרוֹ, מִיתָתוֹ בְּסַיִף; וְכֵן אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, מִיתָתָן בְּסַיִף.

ב  כָּל מִיתָה מֵהֶן--מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְבֵית דִּין, לַהְרֹג בָּהּ מִי שֶׁנִּתְחַיַּב בָּהּ.  וְאֵין רְשׁוּת לַמֶּלֶךְ לַהְרֹג בְּאַחַת מֵהֶן, אֵלָא בְּסַיִף בִּלְבָד.

ג  כָּל מְחֻיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין--בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה:  חוּץ מִן הַמְּכַשֵּׁף, שְׁאִם לֹא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ--עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "מְכַשֵּׁפָה, לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב,יז).

ד  סְקֵלָה חֲמוּרָה מִן הַשְּׂרֵפָה, וּשְׂרֵפָה חֲמוּרָה מִן הַסַּיִף, וְהַסַּיִף חָמוּר מִן הֶחָנֵק.  וְכָל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה:  בֵּין שֶׁעָבַר שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, בֵּין שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אַחַת שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ שְׁתֵּי מִיתוֹת; אַפִלּוּ נִגְמַר דִּינוֹ לַקַּלָּה, וְאַחַר כָּךְ עָבַר עַל הַחֲמוּרָה וְנִגְמַר דִּינוֹ--נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.  [ה] וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, דָּנִין אוֹתָן בְּאַרְבַּע הַמִּיתוֹת.

ה  [ו] כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בְּזֶה, יִדּוֹן כָּל אֶחָד מֵהֶן בַּקַּלָּה שֶׁבָּהֶן.  [ז] מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרַב עִם שְׁאָר הָעָם, וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא מֵאֵלּוּ, אוֹ מִי שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, שֶׁנִּתְעָרַב בְּמִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא--כֻּלָּן פְּטוּרִין, לְפִי שְׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁלָּאָדָם אֵלָא בְּפָנָיו.

ו  [ח] מִי שֶׁעָמַד עַל נַפְשׁוֹ, וְלֹא יָכְלוּ בֵּית דִּין לֶאֱסֹר אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּמִיתוּהוּ בַּמִּיתָה שְׁהוּא חַיָּב בָּהּ--הוֹרְגִין אוֹתוֹ עֵדָיו בְּכָל מִיתָה שֶׁיְּכוּלִין לְהָמִית אוֹתוֹ בָּהּ, מֵאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ; וְאֵין רְשׁוּת לִשְׁאָר הָעָם לְהָמִית אוֹתוֹ תְּחִלָּה.  לְפִיכָּךְ אִם נִקְטְעָה יַד הָעֵדִים, פָּטוּר; וְאִם הָיוּ הָעֵדִים גִּדְּמִין מִתְּחִלָּה, יֵהָרֵג בְּיַד אֲחֵרִים.

ז  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, חוּץ מִן הָרוֹצֵחַ.  אֲבָל הוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ--רוֹדְפִין אַחֲרָיו בְּכָל דָּבָר וּבְיַד כָּל אָדָם, עַד שֶׁמְּמִיתִין אוֹתוֹ.

ח  [ט] כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין--אֵין קוֹבְרִין אוֹתָם בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, אֵלָא שְׁתֵּי קְבָרוֹת מְתַקְּנִין לָהֶן בֵּית דִּין:  אַחַת לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין, וְאַחַת לַנֶּהְרָגִין וְלַנֶּחְנָקִין.  וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.  נִתְאַכַּל הַבָּשָׂר--הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת, וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.  וְיֵשׁ לִקְרוֹבֵיהֶן לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֲרוֹן וְתַכְרִיכִין.

ט  [י] צְרִיכִין בֵּית דִּין לְהִתְיַשַּׁב בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, וּלְהַמְתִּין וְלֹא יָאִיצוּ.  וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ בְּשֶׁבַע שָׁנִים, הֲרֵי אֵלּוּ חַבְלָנִין.  וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם אֵרַע לָהֶם לַהְרֹג בְּכָל יוֹם וָיוֹם--הוֹרְגִין; אֲבָל אֵין דָּנִין לְעוֹלָם שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד, אֵלָא דָּנִין זֶה הַיּוֹם וְהַשֵּׁנִי לְמָחָר.

י  הָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲבֵרָה אַחַת וּמִיתָה אַחַת, כְּגוֹן נוֹאֵף עִם נוֹאֶפֶת--דָּנִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד.  לְפִיכָּךְ אִם הָיָה הַנּוֹאֵף בּוֹעֵל בַּת כּוֹהֵן--הוֹאִיל וְהוּא בְּחָנֵק וְהִיא בִּשְׂרֵפָה, אֵין הוֹרְגִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד.

יא  אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אֵלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת--וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, שָׁם בַּלִּשְׁכָּה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ:  שֶׁנֶּאֱמָר בְּזָקֵן מַמְרֵא "לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן . . . אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט" (דברים יז,יב)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּזְמָן שֶׁיֵּשׁ כּוֹהֵן מַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יֵשׁ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, בִּמְקוֹמוֹ.

יב  בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁהָיְתָה בַּעֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל; וְהַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בּוֹ חֹל הָיָה, שְׁאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֵלָא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִיד.  וּכְשֶׁנִּתְקַלְקְלָה הַשּׁוּרָה, גָּלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.  וְלַעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת גָּלוּ, וְסוֹפָן לִטְבֶרְיָה; וּמִשָּׁם לֹא עָמַד בֵּית דִּין גָּדוֹל, עַד עַתָּה.  וְקַבָּלָה הִיא שֶׁבִּטְבֶרְיָה עֲתִידִין לַחְזֹר תְּחִלָּה, וּמִשָּׁם נֶעְתָּקִין לַמִּקְדָּשׁ.

יג  אַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי בָּטְלוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּ הַסַּנְהֶדְּרִין, וְלֹא הָיוּ בִּמְקוֹמָן שָׁם בַּמִּקְדָּשׁ.

יד  בִּזְמָן שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת כֵּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ--וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַסַּנְהֶדְּרִין סְמוּכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:  שֶׁהַסַּנְהֶדְּרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו