משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק יג

א  מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְמִיתָה--מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִבֵּית דִּין, וְאֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְהַסּוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ, וְהַכָּרוֹז יוֹצֶא לְפָנָיו:  פְּלוֹנִי יוֹצֶא לֵהָרֵג בְּמִיתָה פְּלוֹנִית עַל שֶׁעָבַר עַל עֲבֵרָה פְּלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בִּזְמָן פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו--מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת, יָבוֹא וִילַמַּד.  אָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמַּד עָלָיו זְכוּת--זֶה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, וְזֶה הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס רָץ וּמַחְזִיר אֶת הַנִּדּוֹן לְבֵית דִּין.  אִם נִמְצָא לוֹ זְכוּת, פּוֹטְרִין אוֹתוֹ; וְאִם לָאו, יַחְזֹר וְיֵצֵא לַהֲרִיגָה.

ב  אָמַר הוּא עַצְמוֹ, יֵשׁ לִי לְלַמַּד עַל עַצְמִי זְכוּת--אַף עַל פִּי שְׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, מַחְזִירִין אוֹתוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה:  שֶׁמֶּא מִפְּנֵי הַפַּחַד נִסְתַּתְּמוּ טְעָנוֹתָיו; וּכְשֶׁיַּחְזֹר לְבֵית דִּין, תִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ וְיֹאמַר טַעַם.  הִחְזִירוּהוּ, וְלֹא נִמְצָא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו--מוֹצִיאִין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית.

ג  אָמַר בַּשְּׁלִישִׁית, יֵשׁ לִי לְלַמַּד עַל עַצְמִי זְכוּת--אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו--מַחְזִירִין אוֹתוֹ, אַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים.  לְפִיכָּךְ מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁשּׁוֹמְעִין דְּבָרָיו בַּדֶּרֶךְ:  אִם יֵשׁ בִּדְבָרָיו מַמָּשׁ, מַחְזִירִין אוֹתוֹ; וְאִם לָאו, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.

ד  אִם לֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ; וְעֵדָיו--הֶם שֶׁהוֹרְגִין אוֹתוֹ, בְּכָל מִיתָה שֶׁיִּתְחַיַּב בָּהּ.  וְרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ עֵדָיו--חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהָמִיתוֹ, בְּיַד כָּל אָדָם.

ה  רָחוֹק מִמְּקוֹם הַהֲרִיגָה בְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִין לוֹ הִתְוַדֵּה:  שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הַמּוּמָתִין, מִתְוַדִּין; וְכָל הַמִּתְוַדֶּה, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא.  אִם אֵינוּ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת--אוֹמְרִין לוֹ אֱמֹר, תִּהְיֶה מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי.  אַפִלּוּ יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁשֶּׁקֶר הֵעִידוּ עָלָיו, כָּךְ הוּא מִתְוַדֶּה.

ו  [ב] וְאַחַר שֶׁמִּתְוַדֶּה, מַשְׁקִין אוֹתוֹ קֹרֶט שֶׁלִּלְבוֹנָה בְּכוֹס שֶׁלְּיַיִן, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיִשְׁתַּכַּר, וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג בְּמִיתָה שְׁהוּא חַיָּב בָּהּ.

ז  [ג] זֶה הַיַּיִן וְהַלְּבוֹנָה, וְהָאֶבֶן שֶׁיִּסָּקֵל בָּהּ הַנִּסְקָל, וְהַסַּיִף שֶׁיֵּהָרֵג בּוֹ הַנֶּהְרָג, וְהַסּוּדָר שֶׁחוֹנְקִין בּוֹ הַנֶּחְנָק, וְהָעֵץ שֶׁתּוֹלִין עָלָיו הַנִּתְלֶה, וְהַסּוּדָר שֶׁמְּנִיפִין בּוֹ לִפְנֵי הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, וְהַסּוּס שֶׁרָץ עָלָיו לְהַצִּילוֹ--הַכֹּל בָּאִין מִשֶּׁלַּצִּבּוּר; וּמִי שֶׁרָצָה לְהִתְנַדַּב, יִתְנַדַּב.

ח  [ד] אֵין בֵּית דִּין יוֹצְאִין אַחַר הַנֶּהְרָג.  וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ, אֲסוּרִין לֶאֱכֹל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל "לֹא תֹאכְלוּ, עַל-הַדָּם" (ויקרא יט,כו).  וְאֵין מַבְרִין הַקְּרוֹבִים עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, מִשּׁוֹם "לֹא תֹאכְלוּ, עַל-הַדָּם".  וּדְבָרִים אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאֵין בָּהֶן מַלְקוּת.

ט  [ה] מִי שֶׁנִּתְחַיַּב מִיתָה בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד--מְעַיְּנִין בְּדִינוֹ, וְאוֹכְלִין בֵּית דִּין וְשׁוֹתִין; וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין דִּינוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ.

י  [ו] הֲרוּגֵי בֵּית דִּין--אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, וּבָאִין קְרוֹבֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִים אֶת שְׁלוֹם הָעֵדִים וְאֶת שְׁלוֹם הַדַּיָּנִין, לְהוֹדִיעַ שְׁאֵין בְּלִבָּם עֲלֵיהֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דָּנוּ.  וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין נוֹהֲגִין אֵבֶל--הֲרֵי הֶן אוֹנְנִין עֲלֵיהֶן, שְׁאֵין אֲנִינָה אֵלָא בַּלֵּב.

יא  [ז] מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח, וּבָא לְבֵית דִּין אַחֵר--אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ; אֵלָא כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ, מְעִידִים אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו--הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג.

יב  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בָּרוֹצֵחַ.  אֲבָל שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת--עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים, וְיָעִידוּ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, וְיַהַרְגוּהוּ בְּיָדָם:  וְהוּא שֶׁיָּעִידוּ, בְּבֵית דִּין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה.

יג  [ח] מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁהָיוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבָרַח לְבֵית דִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל--סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ עַל כָּל פָּנִים.  וְאִם הָיוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַצְמָן שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בִּפְנֵיהֶם--אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁגְּמָרוּהוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהֶם עַתָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו