משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק טז

א  כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהָמִית אֶת הַמְּחֻיָּב מִיתָה--כָּךְ מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַלְקוֹת אֶת הַמְּחֻיָּב מַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו" (דברים כה,ב).  וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְקוּת בִּשְׁלוֹשָׁה, בִּמְקוֹם מִיתָה הִיא עוֹמֶדֶת.

ב  מַלְקִין בַּזְּמָן הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם מִן הַתּוֹרָה, בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה סְמוּכִין; אֲבָל לֹא בִּפְנֵי הִדְיוֹטוֹת.  [ג] וְכָל מַלְקִיּוֹת שֶׁמַּלְקִין דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ בְּכָל מָקוֹם, אֵינָהּ אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת.

ג  [ד] אֵין אָדָם לוֹקֶה אֵלָא בְּעֵדִים, וְהַתְרָאָה; וּבוֹדְקִין הָעֵדִים בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.  עָבַר עַל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה, וְהִתְרוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה, שְׁאִם תַּעֲשֶׂה וְלֹא תְקַיַּם עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ, תִּלְקֶה, וְעָבַר, וְלֹא קִיַּם הָעֲשֵׂה--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה:  שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַהַתְרָאָה בַּסָּפֵק הִיא, שְׁאִם יְקַיַּם יִפָּטֵר, הַתְרָאַת סָפֵק, הַתְרָאָה הִיא.

ד  [ה] עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַלְקוּת וּמִיתַת בֵּית דִּין כְּאַחַת, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה--אִם הִתְרוּ בּוֹ לְמִיתָה, סוֹקְלִין אוֹתוֹ, וְאֵינוּ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נִתְחַיַּב בְּדִין גָּדוֹל מִזֶּה; וְאִם הִתְרוּ בּוֹ לְמַלְקוּת בִּלְבָד, לוֹקֶה.

ה  [ו] אֵינוּ צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים לְמַלְקוּת, אֵלָא בְּשָׁעַת מַעֲשֶׂה; אֲבָל הָאִסּוּר עַצְמוֹ, בְּעֵד אֶחָד יֻחְזַק.  כֵּיצַד:  אָמַר עֵד אֶחָד חֵלֶב כְּלָיוֹת הוּא זֶה, כִּלְאֵי הַכֶּרֶם הֶם פֵּרוֹת אֵלּוּ, גְּרוּשָׁה אוֹ זוֹנָה הִיא אִשָּׁה זוֹ, וְאָכַל אוֹ בָּעַל בְּעֵדִים אַחַר שֶׁהֻתְרָה בּוֹ--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעִיקַר הָאִסּוּר בְּעֵד אֶחָד.

ו  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא הִכְחִישׁ הָעֵד בְּעֵת שֶׁקָּבַע הָאִסּוּר.  אֲבָל אִם אָמַר זֶה אֵינוּ חֵלֶב, זוֹ אֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְאָכַל אוֹ בָּעַל אַחַר שֶׁהִכְחִישׁ--אֵינוּ לוֹקֶה, עַד שֶׁיִּקְבְּעוּ הָאִסּוּר שְׁנֵי עֵדִים.

ז  שָׁתַק בְּעֵת שֶׁהֵעִיד הָעֵד הָאֶחָד בִּקְבִיעַת הָאִסּוּר, וְאַחַר שֶׁעָבַר וְהִתְרוּ בּוֹ טָעַן לְהַכְחִישׁ הָעֵד--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֵלָא לוֹקֶה.

ח  כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ.  כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו לָעַמּוּד הִלַּךְ וְהִלַּךְ; וְחַזָּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו, אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ, עַד שְׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ:  שְׁאֵין מַכֵּהוּ עַל כְּסוּתוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִכָּהוּ" (דברים כה,ב), לֹא לִכְסוּתוֹ.

ט  וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁהַחַזָּן הַמַּכֶּה עוֹמֵד עָלֶיהָ.  וּרְצוּעָה שֶׁלְּעֵגֶל בְּיָדוֹ--כְּפוּלָה לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁלַּחֲמוֹר עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ, וְרֹחַב הָרְצוּעָה טֶפַח, וְאָרְכָּהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מַגַּעַת עַד פִּי כְּרֵסוֹ; וְהַיָּד שֶׁלָּרְצוּעוֹת שֶׁאוֹחֵז בָּהּ, אָרְכָּהּ טֶפַח.

י  [ט] הָאִישׁ הַמַּכֶּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יָתֵר בְּדֵעָה חָסֵר בְּכוֹחַ, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הָרְצוּעוֹת בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וּמַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת בְּכָל כּוֹחוֹ.  וּמַלְקֵהוּ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו, עַל בֵּין דַּדָּיו; וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מֵאַחֲרָיו, שְׁלִישׁ עַל כָּתֵף זוֹ וּשְׁלִישׁ עַל כָּתֵף זוֹ.

יא  [י] זֶה הַמֻּכֶּה אֵינוּ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב, אֵלָא מֻטֶּה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו" (דברים כה,ב):  שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו שֶׁלַּשּׁוֹפֵט בּוֹ, לֹא שֶׁיִּהְיֶה מַבִּיט בְּדָבָר אַחֵר וְהִכָּהוּ; מִכָּאן שְׁאֵין מַלְקִין שְׁנַיִם כְּאֶחָד.

יב  [יא] הַגָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִין, קוֹרֶא כָּל זְמָן שֶׁזֶּה לוֹקֶה "אִם-לֹא תִשְׁמֹר . . . וְהִפְלָא ה' אֶת-מַכֹּתְךָ . . ." (דברים כח,נח-נט); וּמִתְכַּוֵּן לִגְמֹר הַפְּסוּקִים, עִם הַמַּלְקוּת.  וְאִם לֹא גָמַר, חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא, וְקוֹרֶא וְחוֹזֵר, עַד שֶׁתִּגָּמֵר הַהַכָּאָה.  וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּדַּיָּנִין מוֹנֶה; וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר לַחַזָּן הַכֶּה הַכֶּה--כָּל זְמָן שֶׁמַּכֶּה, עַל פִּיו הוּא מַכֶּה.

יג  [יב] מֵת תַּחַת יָדוֹ, פָּטוּר.  וְאִם הוֹסִיף רְצוּעָה אַחַת עַל הָאֹמֶד, וּמֵת--הֲרֵי הַחַזָּן גּוֹלֶה; וְאִם לֹא מֵת--הֲרֵי הַחַזָּן עָבַר עַל מַצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֹסִיף" (דברים כה,ג).

יד  וְהוּא הַדִּין לְכָל מַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, שְׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה:  וּמַה אִם זֶה שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ, צִוָּה הַכָּתוּב שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ יָתֵר עַל רִשְׁעוֹ--קַל וְחֹמֶר לִשְׁאָר כָּל אָדָם.  לְפִיכָּךְ כָּל הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ--אַפִלּוּ הִכָּה עֶבֶד--הַכָּיָה שְׁאֵין בָּהּ שׁוֹוֶה פְּרוּטָה, לוֹקֶה; אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ שׁוֹוֶה פְּרוּטָה--הוֹאִיל וְהוּא חַיָּב לְשַׁלַּם מָמוֹן--אֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו