משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו

הִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק ז

א  אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁאָמַר פְּלוֹנִי יָדוּן לִי, וְאָמַר בַּעַל דִּינוֹ פְּלוֹנִי יָדוּן לִי--הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי הַדַּיָּנִין שֶׁבֵּרַר זֶה אֶחָד וְזֶה אֶחָד, בּוֹרְרִין לָהֶן דַּיָּן שְׁלִישִׁי; וּשְׁלָשְׁתָּן דָּנִין לִשְׁנֵיהֶן, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ.  אַפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד שֶׁבֵּרְרוֹ בַּעַל הַדִּין חָכָם גָּדוֹל וְסָמוּךְ, אֵינוּ יָכוֹל לִכּוֹף אֶת בַּעַל דִּינוֹ שֶׁיָּדוּן אֵצֶל זֶה, אֵלָא גַּם הוּא בּוֹרֵר מִי שֶׁיִּרְצֶה.

ב  מִי שֶׁקִּבַּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, בֵּין לִהְיוֹתוֹ דַּיָּן בֵּין לִהְיוֹתוֹ עָלָיו עֵד, אַפִלּוּ קִבַּל אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים בָּעֲבֵרָה כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים לְהָעִיד עָלָיו, אוֹ כִּשְׁלוֹשָׁה בֵּית דִּין מֻמְחִין לָדוּן לוֹ--בֵּין שֶׁקִּבַּל עַל עַצְמוֹ לְאַבַּד זָכִיּוֹתָיו וְלִמְחֹל מַה שְׁהוּא טוֹעֵן עַל פִּיהֶם, בֵּין שֶׁקִּבַּל שֶׁיִּתֵּן כָּל מַה שֶׁיִּטְעֹן עָלָיו חֲבֵרוֹ בְּעֵדוּת זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְּדִינָיו--אִם קָנוּ מִיָּדוֹ עַל זֶה, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין.  נִגְמַר הַדִּין, וְהוֹצִיא הַמָּמוֹן בְּדִין זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְּעֵדוּתוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ.

ג  וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיַּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְאָמַר לוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשָׁךְ וְהִפָּטֵר, אוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשָׁךְ וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כָּל מַה שֶׁתִּטְעֹן--אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, יֵשׁ לוֹ לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין.  נִגְמַר הַדִּין, וְנִשְׁבַּע כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְחַיָּב לְשַׁלַּם.

ד  וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וַהֲפָכָהּ--אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אוֹ אִם נִשְׁבַּע זֶה שֶׁנֶּהְפְּכָה עָלָיו--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ.  [ה] וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב שְׁבוּעָה, וְאָמַר אֲנִי אִשָּׁבַע לָךְ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה--אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ; וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁקִּבַּל בְּבֵית דִּין--חוֹזֵר, עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין וְיִשָּׁבַע.

ה  [ו] מִי שֶׁנִּתְחַיַּב בַּדִּין, וְהֵבִיא עֵדִים אוֹ רְאָיָה לִזְכוּתוֹ--סוֹתֵר אֶת הַדִּין, וְחוֹזֵר הַדִּין:  אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִגְמַר הַדִּין, כָּל זְמָן שְׁהוּא מֵבִיא רְאָיָה, סוֹתֵר.

ו  אָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִין, כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ הָבֵא מִכָּאן וְעַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם--אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, סוֹתֵר אֶת הַדִּין:  מַה יַעֲשֶׂה--לֹא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּמָצָא לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

ז  אֲבָל אִם סָתַם אֶת טְעָנוֹתָיו, אֵינוּ סוֹתֵר.  כֵּיצַד:  אָמְרוּ לוֹ יֵשׁ לָךְ עֵדִים, אָמַר אֵין לִי עֵדִים, יֵשׁ לָךְ רְאָיָה, אָמַר אֵין לִי רְאָיָה, וְדָנוּ אוֹתוֹ, וְחִיְּבוּהוּ--כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּתְחַיַּב, אָמַר קָרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וַהֲעִידוּנִי, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ--אֵין זֶה כְּלוּם, וְאֵין מַשְׁגִיחִין עַל עֵדָיו וְלֹא עַל רְאָיָתוֹ.

ח  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיְתָה הָרְאָיָה אֶצְלוֹ וְהָעֵדִים עִמּוֹ בַּמְּדִינָה.  אֲבָל אִם אָמַר אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה, וּלְאַחַר מִכָּאן בָּאוּ לוֹ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַחֵמֶת שֶׁלְּאָבִיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַשְּׁטָרוֹת מֻפְקֶדֶת בְּיַד אֲחֵרִים, וּבָא זֶה שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ וְהוֹצִיא לוֹ רְאָיָתוֹ--הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְסוֹתֵר.

ט  וּמִפְּנֵי מַה סוֹתֵר--מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר, זֶה שֶׁאָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְלֹא רְאָיָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִין אֶצְלִי.  וְכָל זְמָן שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר, מִפְּנֵי כָּךְ וְכָּךְ אָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה, וְהָיָה מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו--הֲרֵי זֶה לֹא סָתַם טְעָנוֹתָיו, וְסוֹתֵר.

י  לְפִיכָּךְ אִם פֵּרַשׁ וְאָמַר, אֵין לִי עֵדִים כְּלָל, לֹא הֵנָּה וְלֹא בִּמְדִינַת הַיָּם, וְלֹא רְאָיָה כְּלָל, לֹא בְּיָדִי וְלֹא בְּיַד אֲחֵרִים--אֵינוּ יָכוֹל לִסְתֹּר.

יא  [ט] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּגָדוֹל שֶׁנִּתְחַיַּב וְהֵבִיא רְאָיָה וְעֵדִים אַחַר שֶׁסָּתַם טְעָנוֹתָיו.  אֲבָל יוֹרֵשׁ שֶׁהָיָה קָטָן כְּשֶׁמֵּת מוֹרִישׁוֹ, וּבָאוּ עָלָיו טְעָנוֹת מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל, וְאָמַר אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה, וְאַחַר שֶׁיָּצָא חַיָּב מִבֵּית דִּין אָמְרוּ לוֹ אֲחֵרִים, אָנוּ יוֹדְעִין לְאָבִיךָ עֵדוּת שֶׁתִּסְתֹּר בָּהּ דִּין זֶה, אוֹ אָמַר לוֹ אֶחָד, מוֹרִישָׁךְ הִפְקִיד אֶצְלִי רְאָיָה זוֹ--הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִיָּד וְסוֹתֵר:  שְׁאֵין הַיּוֹרֵשׁ הַקָּטָן, יוֹדֵעַ כָּל רְאָיוֹת מוֹרִישׁוֹ.

יב  [י] מִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שְׁאִם לֹא יָבוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע, יִהְיֶה חֲבֵרוֹ נֶאֱמָן בִּטְעָנוֹתָיו וְיִטֹּל כָּל מַה שֶׁטָּעַן בְּלֹא שְׁבוּעָה, אוֹ שְׁאִם לֹא יָבוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל, אִבַּד אֶת זְכוּתוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם וְיִפָּטֵר חֲבֵרוֹ, וְעָבַר הַיּוֹם, וְלֹא בָא--נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִין, וְאָבְדָה זְכוּתוֹ.  וְאִם הֵבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה אָנוּס בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקִּנְיָן זֶה; וְיִשָּׁבַע כְּשֶׁיִּתְבְּעֶנּוּ חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

משנה תורה - ספר שופטים - הלכות סנהדרין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו