משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז


הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק כו

א  הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בַּשְּׁטָר, וְאַחַר שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים בַּשְּׁטָר, בָּא עַרָּב וְעָרַב אֶת הַלּוֹוֶה--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, וְנִשְׁתַּעְבַּד לְשַׁלַּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--כְּשֶׁיָּבוֹא הַמַּלְוֶה לְהִפָּרַע מִנִּכְסֵי הָעַרָּב הַזֶּה, אֵינוּ טוֹרֵף מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים.

ב  הָיָה הָעַרָּב בְּגוּפוֹ שֶׁלַּשְּׁטָר קֹדֶם חֲתִימַת הָעֵדִים--אִם כָּתְבוּ פְּלוֹנִי עַרָּב, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ מְעֹרָב עִם הַלּוֹוֶה בַּמַּלְוָה--הֲרֵי זֶה אֵינוּ גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ מִן הַמְּשֻׁעְבָּדִים.  אֲבָל אִם כָּתוּב בַּשְּׁטָר פְּלוֹנִי לָוָה מִפְּלוֹנִי כָּךְ וְכָּךְ וּפְלוֹנִי עַרָּב, שֶׁהֲרֵי עֵרְבוּ לוֹוֶה עִם הָעַרָּב בַּשְּׁטָר, וְקָנוּ מִיָּדוֹ שֶׁלָּעַרָּב, וְאַחַר כָּךְ חָתְמוּ הָעֵדִים בַּשְּׁטָר--הֲרֵי זֶה נִפְרָע מִנִּכְסֵי עַרָּב הַמְּשֻׁעְבָּדִים.

ג  [תחילת ג] מַלְוֶה שֶׁבָּא לִתְבֹּעַ אֶת הַלּוֹוֶה--אֵינוּ יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ, לֵךְ אֵצֶל הַקַּבְלָן שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָךְ לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ תְּחִלָּה:  אֵלָא תּוֹבֵעַ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה תְּחִלָּה.  וְאִם נָשָׂא הַקַּבְלָן הַמָּעוֹת מִיַּד הַמַּלְוֶה, וּנְתָנָן בְּיַד הַלּוֹוֶה--אֵין לַמַּלְוֶה עַל הַלּוֹוֶה כְּלוּם.

ד  [ב] מַלְוֶה שֶׁתָּבַע אֶת הַלּוֹוֶה, וְלֹא מָצָא לוֹ נְכָסִים--אֵינוּ יָכוֹל לְהִפָּרַע מִן הָעַרָּב, עַד אַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁנִּתְחַיַּב הָעַרָּב לְשַׁלַּם:  לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ זֶה, פָּחוּת מִן הַלּוֹוֶה עַצְמוֹ.  כְּזֶה הוֹרוּ הַמּוֹרִים.  וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ, הַכֹּל לְפִי הַתְּנָאי.

ה  [המשך ג] הָיָה הַלּוֹוֶה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהוֹדִיעוֹ וְלֹא לֵילֵךְ לוֹ, אוֹ שֶׁמֵּת הַלּוֹוֶה, וְהִנִּיחַ קְטַנִּים שְׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְנִכְסֵיהֶן--הֲרֵי זֶה תּוֹבֵעַ אֶת הָעַרָּב תְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין הַלּוֹוֶה מָצוּי.

ו  [ד] מַלְוֶה שֶׁתָּבַע אֶת הַלּוֹוֶה, וּמְצָאוֹ שֶׁהִעְנִי--אֵינוּ יָכוֹל לְהִפָּרַע מִן הָעַרָּב, עַד שֶׁיִּשָּׁבַע הַלּוֹוֶה בְּתַקָּנַת אַחֲרוֹנִים שְׁאֵין לוֹ כְּלוּם:  שֶׁמֶּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָה עַל נְכָסָיו שֶׁלָּעַרָּב.

ז  [ה] מִי שֶׁהָיָה עַרָּב לַחֲבֵרוֹ בְּמַלְוָה עַל פֶּה, וּבָא הַמַּלְוֶה לִתְבֹּעַ אֶת הָעַרָּב, וַהֲרֵי הַלּוֹוֶה בִּמְדִינַת הַיָּם--אוֹמֵר לוֹ הָעַרָּב, הָבֵא רְאָיָה שֶׁלֹּא פְרָעָךְ הַלּוֹוֶה, וַאֲנִי אֲשַׁלַּם לָךְ.

ח  [ו] עַרָּב שֶׁקָּדַם וְנָתַן לְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְגוֹבֶה מִן הַלּוֹוֶה כָּל מַה שֶׁפָּרַע עַל יָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מַלְוָה עַל פֶּה אוֹ בְּלֹא עֵדִים כְּלָל.

ט  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁאָמַר לוֹ הַלּוֹוֶה בְּעֵת שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ עַרָּב, עָרְבֵנִי וְשַׁלַּם.  אֲבָל אִם עָמַד זֶה בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, וְנַעֲשָׂה לוֹ עַרָּב אוֹ קַבְלָן, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַלּוֹוֶה, עָרְבֵנִי וְלֹא הִרְשָׁהוּ שֶׁיִּתֵּן, וּפָרַע הַחוֹב--אֵין הַלּוֹוֶה חַיָּב לְשַׁלַּם לוֹ כְּלוּם.

י  וְכֵן הַפּוֹרֵעַ שְׁטָר חוֹבוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ--אַפִלּוּ הָיָה הַחוֹב עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֵין הַלּוֹוֶה חַיָּב כְּלוּם; וְנוֹטֵל מַשְׁכּוֹנוֹ בְּחִנָּם, וַהֲרֵי אִבַּד זֶה הַנּוֹתֵן אֶת מָעוֹתָיו:  שֶׁמֶּא הָיָה הַלּוֹוֶה מְפַיֵּס אֶת הַמַּלְוֶה, וּמוֹחֵל לוֹ.

יא  מֵת הַלּוֹוֶה, וְקָדַם הָעַרָּב וּפָרַע הַחוֹב קֹדֶם שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת הַיּוֹרְשִׁים--אִם נוֹדַע לָנוּ שֶׁלֹּא פָרַע הַלּוֹוֶה שְׁטָר חוֹבוֹ קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, כְּגוֹן שֶׁהוֹדָה בּוֹ, אוֹ שֶׁנִּדּוּהוּ וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמָן הַמַּלְוָה לְהִגָּבוֹת--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְגוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין כָּל מַה שֶׁפָּרַע.

יב  הָיָה הַמַּלְוֶה גּוֹי--אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לְשַׁלַּם, שֶׁמֶּא אֲבִיהֶן נָתַן לְזֶה הָעַרָּב כָּל הַחוֹב שֶׁהָיָה עָלָיו:  מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹי תּוֹבֵעַ אֶת הָעַרָּב תְּחִלָּה; וּלְפִיכָּךְ פָּרַע זֶה מִדַּעְתּוֹ, קֹדֶם שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת הַיְּתוֹמִים.  אֲבָל אִם הוֹדִיעָן שֶׁהַגּוֹי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא נוֹתֵן--חַיָּבִין לְשַׁלַּם.

יג  [ז] כָּל עַרָּב שֶׁבָּא לִטֹּל מַה שֶׁפָּרַע--בֵּין שֶׁבָּא לְהִפָּרַע מִיּוֹרְשֵׁי לוֹוֶה, בֵּין מִן הַלּוֹוֶה עַצְמוֹ--הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁפָּרַע; וְאֵין מְצִיאַת שְׁטָר הַחוֹב שֶׁעָלָיו בְּיַד הָעַרָּב, רְאָיָה--שֶׁמֶּא נָפַל הַשְּׁטָר מִיַּד הַמַּלְוֶה, וְלֹא פָרַע זֶה כְּלוּם.

יד  [ח] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ עָרַבְתָּ לִי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא עָרַבְתִּי; אוֹ שֶׁאָמַר הָעַרָּב לַלּוֹוֶה אַתָּה הִרְשֵׁיתַנִי לַעֲרֹב אוֹתָךְ וְלִתֵּן, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ לֹא כִי, אֵלָא מִדַּעְתָּךְ עָרַבְתָּ, אוֹ לֹא עָרַבְתָּ כְּלָל; אוֹ שֶׁאָמַר הָעַרָּב פָּרַעְתִּי לַמַּלְוֶה בְּפָנֶיךָ, וְהַלּוֹוֶה אוֹמֵר לֹא פָרַעְתָּ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ כֵּן פָּרַעְתָּ וְנָתַתִּי לָךְ מַה שֶׁפָּרַעְתָּ, אוֹ שֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה עָרַבְתָּ לִי מָאתַיִם, וְהוּא אוֹמֵר לֹא עָרַבְתִּי אֵלָא מָנֶה:  בְּכָל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, אוֹ יִשָּׁבַע הַנִּתְבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת, אוֹ שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה אִם הוֹדָה בְּמִקְצָת, כִּשְׁאָר טְעָנוֹת הַמָּמוֹן.

טו  [ט] עֶבֶד אוֹ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁלָּווּ אוֹ שֶׁעָרְבוּ אֶת אֲחֵרִים, וְנִתְחַיְּבוּ לְשַׁלַּם--כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרַר הָעֶבֶד וְתִתְגָּרַשׁ הָאִשָּׁה אוֹ תִּתְאַלְמַן, יְשַׁלְּמוּ.  [י] קָטָן שֶׁלָּוָה, חַיָּב לְשַׁלַּם כְּשֶׁיַּגְדִּיל; וְאֵין כּוֹתְבִין עָלָיו שְׁטָר, אֵלָא הֲרֵי הִיא מַלְוָה עַל פֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, שְׁאֵין קִנְיָן מִיַּד הַקָּטָן כְּלוּם.

טז  [יא] קָטָן שֶׁעָרַב אֶת אֲחֵרִים--הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שְׁאֵינוּ חַיָּב לְשַׁלַּם כְּלוּם, אַף כְּשֶׁיַּגְדִּיל; וְזֶה שֶׁנָּתַן אֶת מָעוֹתָיו עַל פִּי הַקָּטָן, אִבַּד אֶת מָעוֹתָיו:  שְׁאֵין לַקָּטָן דַּעַת כְּדֵי לְשַׁעְבַּד עַצְמוֹ בְּדָבָר שְׁאֵינוּ חַיָּב בּוֹ, לֹא בְּעַרְבָנוּת וְלֹא בְּכָל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.  וְדִין אֱמֶת הוּא זֶה, וּבוֹ רָאוּי לָדוּן.

יז  [יב] הָאִשָּׁה שֶׁלָּוְתָה בַּשְּׁטָר, אוֹ שֶׁעָרְבָה בַּשְּׁטָר, וְנִשֵּׂאת--חַיֶּבֶת לְשַׁלַּם אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת.  וְאִם הָיְתָה מַלְוָה עַל פֶּה--אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת, עַד שֶׁתִּתְגָּרַשׁ אוֹ תִּתְאַלְמַן:  שֶׁרְשׁוּת בַּעַל כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ הוּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.  וְאִם הָיוּ מְעוֹת הַהַלְוָאָה עַצְמָן קַיָּמִין, יַחְזִירוּ אוֹתָן לַמַּלְוֶה.


משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז