משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
א אֵין נִפְרָעִין מִן הַיּוֹרְשִׁין אֵלָא אִם כֵּן הָיוּ גְּדוֹלִים; אֲבָל יוֹרְשִׁין קְטַנִּים, אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן שְׁטָר חוֹב. [ב] אַפִלּוּ הָיָה בּוֹ כָּל תְּנָאי שֶׁבָּעוֹלָם--לֹא יִפָּרַע בּוֹ הַמַּלְוֶה כְּלוּם, עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְּתוֹמִים: שֶׁמֶּא יֵשׁ לָהֶן רְאָיָה שֶׁשּׁוֹבְרִין בָּהּ אֶת הַשְּׁטָר.
ב [ג] הָיְתָה הַמַּלְוָה רִבִּית שֶׁלַּגּוֹי, שֶׁהֲרֵי הָרִבִּית אוֹכֶלֶת בְּנִכְסֵיהֶן--מַעְמִידִין לָהֶם אַפְטְרוּפוֹס, וְנִזְקָקִין בֵּית דִּין לְנִכְסֵיהֶן, וּמוֹכְרִין וּפוֹרְעִין הַחוֹב. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁתָּבְעָה כְּתֻבָּתָהּ, בֵּין אַלְמָנָה בֵּין גְּרוּשָׁה--מַעְמִידִים לָהֶם אַפְטְרוּפוֹס, וְנִזְקָקִין מִשּׁוֹם חֵן הָאִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כְּלוּם, שֶׁתִּנָּשֵׂא בּוֹ לְאַחֵר. לְפִיכָּךְ אִם קָפְצָה הָאִשָּׁה וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ בָּאָה לִתְבֹּעַ כְּתֻבָּתָהּ מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים--אֵין נִזְקָקִין לָהּ, עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְּתוֹמִים: שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, וַהֲרֵי נִשֵּׂאת.
ג [ד] הוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים, שְׁאִם הָיוּ הַנְּכָסִים כְּנֶגֶד הַכְּתֻבָּה בִּלְבָד, אוֹ פְּחוּתִין מִמֶּנָּה--אֵין נִזְקָקִין לָהֶן, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן זְכוּת לַיְּתוֹמִים: שֶׁלֹּא אָמְרוּ נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִים לְהִפָּרַע מֵהֶן הַכְּתֻבָּה, אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ הַנְּכָסִים מִן הַמְּזוֹנוֹת; וְזֹאת הוֹאִיל וְהִיא נוֹטֶלֶת הַכֹּל, מַה זְכוּת יֵשׁ לַיְּתוֹמִים הַקְּטַנִּים בְּדָבָר זֶה, עַד שֶׁנִּזְקָקִין לָהֶן, וְלֹא חָשׁוּ לְחֵן הָאִשָּׁה.
ד [ה] צִוָּה הַמּוֹרִישָׁן וְאָמַר תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי, אוֹ תְּנוּ שָׂדֶה לִפְלוֹנִי--נִזְקָקִין, אַחַר שֶׁמַּעְמִידִין לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס לִטְעֹן טְעָנָתָם. אָמַר תְּנוּ מָנֶה זֶה לִפְלוֹנִי, אוֹ שָׂדֶה זוֹ לִפְלוֹנִי--נוֹתְנִין, וְאֵין צְרִיכִים לְהַעְמִיד לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס.
ה [ו] נִמְצֵאת קַרְקָע שְׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶן, אֵלָא טָעַן הַטּוֹעֵן שְׁהִיא גָּזֵל בְּיַד מוֹרִישָׁן--נִזְקָקִין לָהֶן, וּמַעְמִידִים לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס לִטְעֹן וְלָדוּן; וְאִם נִמְצֵאת גְּזוּלָה, מַחְזִירִים אוֹתָהּ לִבְעָלֶיהָ.
ו וְכֵן קָטָן שֶׁתָּקַף בַּעֲבָדָיו, וְיָרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ וּכְבָשָׁהּ--אֵין אוֹמְרִין נַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּגְדִּיל, אֵלָא מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ; וְלִכְשֶׁיַּגְדִּיל--אִם יֵשׁ לוֹ עֵדִים, יָבִיא עֵדָיו.
ז קַרְקָע שְׁהִיא בְּחֶזְקַת קְטַנִּים, וּבָא אַחֵר וְטָעַן שְׁהִיא לְקוּחָה לוֹ מִמּוֹרִישָׁן, וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁהִחְזִיק בָּהּ וַאֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶן--אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָן, עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ: שְׁאֵין מְקַבְּלִין עֵדִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין, וְהַקָּטָן כְּאִלּוּ אֵינוּ עוֹמֵד כָּאן הוּא חָשׁוּב. אֲבָל אִם הוֹצִיא שְׁטָר שְׁהִיא לְקוּחָה בְּיָדוֹ--הֲרֵי זֶה מְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר, וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָן אַחַר שֶׁמַּעְמִידִים לָהֶם אַפְטְרוּפוֹס.
ח כְּשֶׁנִּזְקָקִין בֵּית דִּין לְנִכְסֵי יְתוֹמִים לִמְכֹּר--שָׁמִין אֶת הַקַּרְקָע, וְאַחַר כָּךְ מוֹכְרִין. וּמַכְרִיזִין עָלֶיהָ שְׁלוֹשִׁים יוֹם רְצוּפִין, אוֹ שִׁשִּׁים יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי; וּמַכְרִיזִים בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, בְּשָׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים וּבְשָׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִין. וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת, יוֹלִיךְ הַפּוֹעֲלִין לְבַקַּר לוֹ. וּבְעֵת שֶׁמַּכְרִיזִין, מְסַיְּמִין אֶת הַשָּׂדֶה בִּמְצָרֵיהָ, וּמוֹדִיעִין כַּמָּה הִיא יָפָה, וּבְכַמָּה הִיא שׁוּמָה, וּמִפְּנֵי מַה רוֹצִים לְמָכְרָהּ, אִם לְהַגְבּוֹת לְבַעַל חוֹב אוֹ לִכְתֻבַּת אִשָּׁה: לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן לְבַעַל חוֹב, וְיֵשׁ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַגְבּוֹת לָאִשָּׁה.
ט כְּשֶׁכּוֹתְבִין הָאַדְרַכְתָּא עַל נִכְסֵי יְתוֹמִים, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, כּוֹתְבִין בָּהּ, וְהִכַּרְנוּ שֶׁהַנְּכָסִים הָאֵלּוּ הֶן שֶׁלִּפְלוֹנִי הַמֵּת. וְאִם לֹא כָתְבוּ כָּךְ, הֲרֵי הָאַדְרַכְתָּא פְּסוּלָה; וְאֵין אוֹכְלִין בָּהּ פֵּרוֹת, אַפִלּוּ מֵאַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ הַהַכְרָזוֹת.
י בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ שֶׁלֹּא בְּהַכְרָזָה--נַעֲשׂוּ כְּמִי שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, וְחוֹזְרִים וּמוֹכְרִין בְּהַכְרָזָה. וּבֵית דִּין שֶׁמָּכְרוּ, הָאַחְרָיוּת עַל הַיְּתוֹמִים. [יא] וּבֵית דִּין שֶׁהִכְרִיזוּ כָּרָאוּי, וּבָדְקוּ יָפֶה יָפֶה, וְדִקְדְּקוּ בַּשּׁוּמָה--אַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּ וּמָכְרוּ שׁוֹוֶה מָנֶה בְּמָאתַיִם, אוֹ מָאתַיִם בְּמָנֶה--הֲרֵי מִכְרָן קַיָּם.
יא אֲבָל אִם לֹא בָדְקוּ בַּשּׁוּמָה, וְלֹא כָתְבוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת, שְׁהִיא דִּקְדּוּק הַשּׁוּמָה וְהַהַכְרָזָה, וְטָעוּ וְהוֹתִירוּ שְׁתוּת אוֹ פָּחֲתוּ שְׁתוּת--מִכְרָן בָּטֵל; פָּחוּת מִשְּׁתוּת, מִכְרָן קַיָּם.
יב וְכֵן אִם מָכְרוּ הַקַּרְקָע בְּעֵת שְׁאֵינָן צְרִיכִין לְהַכְרִיז עָלֶיהָ, וְטָעוּ וּפָחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת--מִכְרָן בָּטֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהִכְרִיזוּ. פָּחוּת מִשְּׁתוּת--מִכְרָן קַיָּם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכְרִיזוּ: שְׁאֵין צְרִיכִין הַכְרָזָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת.
יג וְזוֹ הִיא הָעֵת שְׁאֵין צְרִיכִין הַכְרָזָה: בְּעֵת שֶׁיִּמְכְּרוּ קַרְקָע לִקְבוּרָה, אוֹ לִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת, אוֹ לִתֵּן מְנָת הַמֶּלֶךְ--אֵין צְרִיכִין הַכְרָזָה, לְפִי שֶׁהַדָּבָר נָחוּץ.
יד וְכֵן בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ דְּבָרִים שְׁאֵינָן צְרִיכִין הַכְרָזָה, וְטָעוּ בִּשְׁתוּת--מִכְרָן בָּטֵל; פָּחוּת מִשְּׁתוּת, מִכְרָן קַיָּם. וְאֵלּוּ הֶן הַדְּבָרִים שְׁאֵין מַכְרִיזִין עֲלֵיהֶם--הָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַמִּטַּלְטְלִין: הָעֲבָדִים, שֶׁמֶּא יִשְׁמְעוּ וְיִבְרְחוּ; וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַמִּטַּלְטְלִין, שֶׁמֶּא יִגָּנְבוּ. לְפִיכָּךְ שָׁמִין אוֹתָן בְּבֵית דִּין, וּמוֹכְרִין אוֹתָן מִיָּד. וְאִם הַשּׁוּק קָרוֹב לַמְּדִינָה, מוֹלִיכִין אוֹתָן לַשּׁוּק.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז