משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק יז

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק יז

א מַלְוֶה שֶׁמֵּת, וּבָא הַיּוֹרֵשׁ לִתְבֹּעַ אֶת הַלּוֹוֶה בַּשְּׁטָר שֶׁעָלָיו, וְאָמַר פָּרַעְתִּי אֶת אָבִיךָ, וְהַיּוֹרֵשׁ אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ--אוֹמְרִים לוֹ עֲמֹד וְשַׁלַּם לוֹ. אָמַר יִשָּׁבַע לִי--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא עַל יְדֵי אַחֵר, וְשֶׁלֹּא אָמַר לָנוּ אַבָּא בְּפִיו, וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁלְּאַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ; וְגוֹבֶה.

ב מֵת הַלּוֹוֶה אַחַר שֶׁמֵּת הַמַּלְוֶה, וּבָא הַיּוֹרֵשׁ לְהִפָּרַע מִן הַיּוֹרֵשׁ--לֹא יִפָּרַע אֵלָא בִּשְׁבוּעָה; וְאוֹמְרִין לוֹ תְּחִלָּה, הִשָּׁבַע שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא, וְלֹא אָמַר לָנוּ אַבָּא, וְלֹא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁלְּאַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ. וְאַפִלּוּ הָיָה הַיּוֹרֵשׁ קָטָן הַמֻּטָּל בָּעֲרִיסָה, כְּשֶׁמֵּת מוֹרִישׁוֹ--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. וְאִם צִוָּה הַמַּלְוֶה בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁשְּׁטָר זֶה אֵינוּ פָּרוּעַ--יִפָּרַע הַיּוֹרֵשׁ בְּלֹא שְׁבוּעָה, אַפִלּוּ מִן הַיּוֹרֵשׁ.

ג מֵת הַלּוֹוֶה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַמַּלְוֶה--אֵין יוֹרְשֵׁי מַלְוֶה נוֹטְלִין מִיּוֹרְשֵׁי לוֹוֶה כְּלוּם: שֶׁבְּעֵת שֶׁמֵּת הַלּוֹוֶה, נִתְחַיַּב הַמַּלְוֶה לְהִשָּׁבַע וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וּכְבָר מֵת, וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו, שְׁאֵינָן יְכוּלִין לְהִשָּׁבַע שֶׁלֹּא נִפְרַע אֲבִיהֶן כְּלוּם. וְאִם עָבַר הַדַּיָּן וְהִשְׁבִּיעַ יוֹרְשֵׁי מַלְוֶה, וְגָבוּ אֶת חוֹבָן--אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם.

ד לְפִיכָּךְ שְׁטָר חוֹב שֶׁלַּיְּתוֹמִים הַבָּאִים לְהִפָּרַע מִן הַיְּתוֹמִים שֶׁמֵּת אֲבִיהֶן הַלּוֹוֶה תְּחִלָּה--אֵין קוֹרְעִין אוֹתוֹ, וְאֵין מַגְבִּין בּוֹ: אֵין גּוֹבִין בּוֹ, שְׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאֵין קוֹרְעִין אוֹתוֹ, שֶׁמֶּא יָבוֹא דַּיָּן שֶׁיָּדוּן וְיוֹצִיא בּוֹ.

ה [ד] אַפִלּוּ הָיָה שָׁם עַרָּב, וּמֵת הַלּוֹוֶה תְּחִלָּה--לֹא יִפָּרְעוּ יוֹרְשֵׁי הַמַּלְוֶה מִן הָעַרָּב: שְׁאִם תֹּאמַר יִפָּרְעוּ מִן הָעַרָּב, הֲרֵי הָעַרָּב חוֹזֵר וְנִפְרַע מִיּוֹרְשֵׁי לוֹוֶה.

ו [ה] אֵין דָּנִין מִדִּין זֶה לְכָל הַדּוֹמֶה לוֹ, אֵלָא הֲרֵי הַפּוֹגֵם אֶת שְׁטָרוֹ וּמֵת--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ גּוֹבֶה אֵלָא בִּשְׁבוּעָה--הֲרֵי בָּנָיו נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא פְקָדָנוּ אַבָּא, וְלֹא צִוָּנוּ אַבָּא, וְלֹא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁלְּאַבָּא שֶׁכָּל הַשְּׁטָר הַזֶּה פָּרוּעַ; וְגוֹבִין אֶת שְׁאָר הַשְּׁטָר, בֵּין מִן הַלּוֹוֶה בֵּין מִיּוֹרְשָׁיו.

ז [ו] יוֹרֵשׁ שֶׁבָּא לִגְבּוֹת מִן הַיּוֹרֵשׁ, וְאָמְרוּ יוֹרְשֵׁי לוֹוֶה אָמַר לָנוּ אַבָּא לֹא לָוִיתִי חוֹב זֶה--הֲרֵי יוֹרְשֵׁי הַמַּלְוֶה גּוֹבִין שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה: שֶׁכָּל הָאוֹמֵר לֹא לָוִיתִי, כְּאוֹמֵר לֹא פָרַעְתִּי. וְכֵן מַלְוֶה שֶׁבָּא לְהִפָּרַע מִיּוֹרְשֵׁי לוֹוֶה, וְאָמְרוּ אָמַר לָנוּ אַבָּא לֹא לָוִיתִי חוֹב זֶה--הֲרֵי זֶה גּוֹבֵהוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה, וְאַפִלּוּ הֶאֱמִינוֹ בַּשְּׁטָר כָּל זְמָן שֶׁאָמַר פָּרַעְתִּי: שֶׁכָּל הָאוֹמֵר לֹא לָוִיתִי, כְּאוֹמֵר לֹא פָרַעְתִּי.

ח [ז] יוֹרֵשׁ שֶׁבָּא לְהִפָּרַע מִן הַלּוֹוֶה בַּשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת לַלּוֹוֶה, כָּל זְמָן שֶׁיֹּאמַר פָּרַעְתִּי--הֲרֵי הַלּוֹוֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ לִשְׁטָר זֶה וְנִפְטָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָתַב לוֹ וַהֲרֵי אַתָּה נֶאֱמָן עַל יוֹרְשַׁי: שֶׁעִיקַר הַשְּׁטָר, עַל תְּנָאי זֶה הָיָה. וְאִם הִתְנָה עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּלֹא שׁוּם שְׁבוּעָה--אֵינוּ נִשְׁבָּע, אַפִלּוּ לְיוֹרְשֵׁי מַלְוֶה.

ט [ח] יוֹרֵשׁ קָטָן שֶׁהָיָה שְׁטָר חוֹב לְאָבִיו, וְיָצָא עָלָיו שׁוֹבָר אַחַר מִיתַת אָבִיו--אֵין קוֹרְעִין אֶת הַשְּׁטָר, וְאֵין מַגְבִּין בּוֹ עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְּתוֹמִים: שֶׁמֶּא שׁוֹבָר זֶה מְזֻיָּף הוּא, וּלְפִיכָּךְ לֹא הוֹצִיאוֹ הַלּוֹוֶה בְּחַיֵּי הָאָב.

י [ט] הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהָיָה כָּתוּב בְּבָבֶל מַגְבֵּהוּ מִמְּעוֹת בָּבֶל--הָיָה כָּתוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַגְבֵּהוּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: מַה שְׁאֵין כֵּן בִּכְתֻבָּה. לֹא הָיָה בַּשְּׁטָר שֵׁם מָקוֹם, וְהוֹצִיאוֹ בְּבָבֶל--גּוֹבֶה בּוֹ מִמְּעוֹת בָּבֶל; הוֹצִיאוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, גּוֹבֶה בּוֹ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

יא בָּא לִגְבּוֹת מִמְּעוֹת הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ הַשְּׁטָר, וְטָעַן הַלּוֹוֶה שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ מִכֶּסֶף שְׁהוּא פָּחוּת מִזֶּה הַמַּטְבֵּעַ--יִשָּׁבַע הַמַּלְוֶה וְיִטֹּל. הָיָה בּוֹ כֶּסֶף סְתָם--מַה שֶׁיִּרְצֶה לוֹוֶה, יִגְבֵּהוּ.

יב מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁשְּׁטָר שְׁאֵין בּוֹ שֵׁם מָקוֹם שֶׁנִּכְתַּב בּוֹ, כָּשֵׁר לְכָל דָּבָר; וְהוּא הַדִּין לִשְׁטָר שְׁאֵין בּוֹ זְמָן כְּלָל, שְׁהוּא כָּשֵׁר, אַף עַל פִּי שֶׁעֵדוּת זוֹ, אֵין אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָהּ. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּדִינֵי מְמוֹנוֹת בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. וּלְפִיכָּךְ שִׁטְרֵי חוֹב הַמְּאֻחָרִין כְּשֵׁרִין, אַף עַל פִּי שְׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.