משנה תורה מנוקד - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה פרק כה

משנה תורה - ספר משפטים - הלכות מלווה ולווה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז

הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה פֵּרֶק כה

א הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, וְאַחַר שֶׁהִלְוָהוּ אָמַר לוֹ אֶחָד, אֲנִי עַרָּב, אוֹ שֶׁתָּבַע אֶת הַלּוֹוֶה בַּדִּין וְאָמַר לוֹ אַחֵר, הַנִּיחֵהוּ וַאֲנִי עַרָּב, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹנֵק אוֹתוֹ בַּשּׁוּק לִתֵּן לוֹ וְאָמַר לוֹ, הַנַּח וַאֲנִי עַרָּב--אֵין הָעַרָּב חַיָּב כְּלוּם: וְאַפִלּוּ אָמַר אֲנִי עַרָּב, בִּפְנֵי בֵּית דִּין. אֲבָל אִם קָנוּ מִיָּדוֹ שְׁהוּא עַרָּב מָמוֹן זֶה, בְּכָל אֵלּוּ הַפָּנִים--בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין, בֵּין בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּלְוֶה--נִשְׁתַּעְבַּד.

ב אָמַר לוֹ בְּשָׁעַת מַתַּן מָעוֹת, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עַרָּב--נִשְׁתַּעְבַּד הָעַרָּב, וְאֵינוּ צָרִיךְ קִנְיָן. וְכֵן אִם בֵּית דִּין עָשׂוּ אוֹתוֹ עַרָּב--נִשְׁתַּעְבַּד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין רוֹצִין לִגְבּוֹת מִן הַלּוֹוֶה, וְאָמַר לָהֶם הַנִּיחוּהוּ וַאֲנִי עַרָּב לָכֶם--הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ הֲנָאָה שֶׁהֶאֱמִינוּהוּ בֵּית דִּין, בְּאוֹתָהּ הֲנָיָה שִׁעְבַּד עַצְמוֹ.

ג הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל יְדֵי עַרָּב--אַף עַל פִּי שֶׁהָעַרָּב מְשֻׁעְבָּד לַמַּלְוֶה--לֹא יִתְבַּע אֶת הָעַרָּב תְּחִלָּה, אֵלָא תּוֹבֵעַ אֶת הַלּוֹוֶה תְּחִלָּה. אִם לֹא נָתַן לוֹ--חוֹזֵר אֵצֶל הָעַרָּב, וְנִפְרָע מִמֶּנּוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאֵין נְכָסִים לַלּוֹוֶה; אֲבָל אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה--לֹא יִפָּרַע מִן הָעַרָּב כְּלָל, אֵלָא מִן הַלּוֹוֶה.

ד הָיָה הַלּוֹוֶה אַלָּם, וְאֵין בֵּית דִּין יְכוּלִין לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא בָא לְבֵית דִּין--הֲרֵי זֶה נִפְרָע מִן הָעַרָּב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה הָעַרָּב דִּין עִם הַלּוֹוֶה. אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ, יוֹצִיא; אוֹ יְשַׁמְּתוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ.

ה [ד] הִתְנָה הַמַּלְוֶה עַל הָעַרָּב וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה, אוֹ שֶׁהָיָה קַבְלָן--הֲרֵי זֶה יִתְבַּע אֶת הָעַרָּב הַזֶּה אוֹ אֶת הַקַּבְלָן תְּחִלָּה; וְיִפָּרַע מֵהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה.

ו [ה] אֵיזֶה הוּא עַרָּב, וְאֵיזֶה הוּא קַבְלָן: אָמַר לוֹ תֶּן לוֹ, וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ--זֶה הוּא קַבְלָן שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְוֶה לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ, וְלֹא אָמַר עַל מְנָת שֶׁאִפָּרַע, מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עַרָּב, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי חַיָּב, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי נוֹתֵן, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי קַבְלָן, תֶּן לוֹ וַאֲנִי קַבְלָן, תֶּן לוֹ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ, תֶּן לוֹ וַאֲנִי חַיָּב, תֶּן לוֹ וַאֲנִי עַרָּב--כֻּלָּן לְשׁוֹן עַרְבָנוּת הֶן, וְאֵינוּ תּוֹבְעוֹ תְּחִלָּה; וְלֹא נִפְרָע מִמֶּנּוּ, בִּמְקוֹם שֵׁישׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה: עַד שֶׁיְּפָרַשׁ וְיֹאמַר, מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה אִפָּרַע.

ז [ו] עַרָּב שֶׁלִּכְתֻבָּה--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם: שֶׁהֲרֵי מִצְוָה עָשָׂה, וְלֹא חִסְּרָהּ מָמוֹן. וְאִם הָיָה הָאָב עַרָּב לִכְתֻבַּת בְּנוֹ, וְקָנוּ מִיָּדוֹ--חַיָּב. וְקַבְלָן שֶׁלִּכְתֻבָּה, חַיָּב.

ח [ז] רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר לְשִׁמְעוֹן שָׂדֶה, וּבָא לֵוִי וְקִבַּל אַחְרָיוּתָהּ עָלָיו--לֹא נִשְׁתַּעְבַּד לֵוִי, שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא. וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ שְׁהוּא עַרָּב לְשַׁלַּם דְּמֵי מְכָר זֶה, בְּכָל עֵת שֶׁיִּתְבְּעֶנּוּ שִׁמְעוֹן--הֲרֵי זֶה חַיָּב. וּכְזֶה הוֹרוּ רִבּוֹתַי.

ט [ח] וְכֵן הָעַרָּב אוֹ הַקַּבְלָן שֶׁחִיְּבוּ עַצְמָן עַל תְּנָאי--אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ--לֹא נִשְׁתַּעְבַּד, מִפְּנֵי שְׁהִיא אַסְמַכְתָּא; כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ תֶּן לוֹ וַאֲנִי אֶתֵּן, אִם יִהְיֶה כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ אִם לֹא יִהְיֶה: שֶׁכָּל הַתּוֹלֶה שִׁעְבּוּד שְׁאֵינוּ חַיָּב בּוֹ בְּאִם יִהְיֶה וְאִם לֹא יִהְיֶה--לֹא גָמַר, וְלֹא הִקְנָה קִנְיָן שָׁלֵם; וּלְפִיכָּךְ לֹא נִשְׁתַּעְבַּד.

י [ט] שְׁנַיִם שֶׁלָּווּ בִּשְׁטָר אֶחָד, אוֹ שֶׁלָּקְחוּ מֶקָּח אֶחָד, וְכֵן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁלָּוָה אֶחָד מֵהֶן, אוֹ לָקַח לְשֻׁתָּפוּת--הֲרֵי הֶן עַרְבָאִין זֶה לְזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ.

יא [י] שְׁנַיִם שֶׁעָרְבוּ אֶחָד--כְּשֶׁיָּבוֹא הַמַּלְוֶה לְהִפָּרַע מִן הָעַרָּב, יִפָּרַע מֵאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה; וְאִם לֹא הָיָה לְאֶחָד כְּדֵי הַחוֹב, חוֹזֵר וְתוֹבֵעַ הַשֵּׁנִי בִּשְׁאָר הַחוֹב. [יא] וְאֶחָד שֶׁעָרַב שְׁנַיִם--כְּשֶׁיִּפְרַע לַמַּלְוֶה--יוֹדִיעוֹ חוֹב אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם הוּא פּוֹרֵעַ, כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר עָלָיו.

יב הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ עֲרֹב זֶה לִפְלוֹנִי, וַאֲנִי עַרָּב לָךְ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ, הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עַרָּב; וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁתַּעְבַּד הָעַרָּב לַמַּלְוֶה, כָּךְ נִשְׁתַּעְבַּד עַרָּב שֵׁנִי לְעַרָּב רִאשׁוֹן. וְדִין הָעַרָּב עִם הַמַּלְוֶה, כְּדִין עַרָּב רִאשׁוֹן עִם הַשֵּׁנִי--דִּין אֶחָד הוּא.

יג מִי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ קֶצֶב הַדָּבָר שֶׁעָרַב, כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ כָּל מַה שֶׁתִּתֵּן לוֹ, תֶּן לוֹ וַאֲנִי עַרָּב, אוֹ מְכֹר לוֹ וַאֲנִי עַרָּב, אוֹ הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עַרָּב--יֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁהוֹרָה שֶׁאַפִלּוּ מָכַר לוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אוֹ הִלְוָהוּ מֵאָה אֶלֶף, נִשְׁתַּעְבַּד הָעַרָּב בַּכֹּל. וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵין זֶה הָעַרָּב חַיָּב כְּלוּם, שֶׁכֵּיוָן שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ הַדָּבָר שֶׁשִּׁעְבַּד עַצְמוֹ בּוֹ, לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ, וְלֹא שִׁעְבַּד עַצְמוֹ; וּדְבָרִים שֶׁלְּטַעַם הֶם אֵלּוּ לַמֵּבִין.

יד מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ הַלְוֵהוּ, וַאֲנִי עַרָּב לְגוּפוֹ שֶׁלַּלּוֹוֶה הַזֶּה--לֹא עָרַב לְעַצְמוֹ שֶׁלַּמָּמוֹן, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁתִּרְצֶה אֲבִיאֶנּוּ לָךְ. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ אַחַר שֶׁהִלְוָהוּ וּתְבָעוֹ, הַנִּיחֵהוּ וְכָל זְמָן שֶׁתִּתְבַּע אוֹתוֹ, אֲבִיאֶנּוּ לָךְ, וְקָנוּ מִיָּדוֹ עַל זֶה--אִם לֹא יָבִיא זֶה הַלּוֹוֶה, יֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁהוֹרָה שְׁהוּא חַיָּב לְשַׁלַּם. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאַפִלּוּ הִתְנָה עָלָיו, וְאָמַר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ, אוֹ שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁבָּרַח, אֶהְיֶה חַיָּב לְשַׁלַּם--הֲרֵי זוֹ אַסְמַכְתָּא, וְלֹא נִשְׁתַּעְבַּד; וּלְזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה.